הבלוג של 1meyrav2

בדים מדברים-הבלוג

יוצרת, כותבת ואוהבת. נמצאת בחלק הטוב של החיים, פנויה ליזום ליצור ולהגשים חלומות.. משלבת את אהבת העיצוב התפירה והבדים עם אהבת הכתיבה והסיפור, יחד עם הוראה אישית,מתקנת ובונה לתלמידי תיכון, בעיקר בהיסטוריה,שהיא תחום הדעת... +עוד

יוצרת, כותבת ואוהבת. נמצאת בחלק הטוב של החיים, פנויה ליזום ליצור ולהגשים חלומות.. משלבת את אהבת העיצוב התפירה והבדים עם אהבת הכתיבה והסיפור, יחד עם הוראה אישית,מתקנת ובונה לתלמידי תיכון, בעיקר בהיסטוריה,שהיא תחום הדעת והעניין שלי. ובין לבין רעיה ,אם לשלושה , וסבתא לים. וחיה במושב נהלל, שהוא ביתי.

עדכונים:

פוסטים: 59

עוקבים: 3

החל מאוגוסט 2017

מושב נהלל, שעלה על הקרקע בח’ באלול תרפ”א (1921) , חוגג השבוע את יום הולדתו ה-97. סיפור קליל המביא מרוח החג בעבר ובהווה, דרך סיפור הפקתה של חולצת חג, לחג ה-80.

12/08/2018

אלו מקוראיי שהם מנהלל, מיד מבינים על איזה חג מדובר, ומן הסתם, קיבלו את ההחלטה להמשיך ולקרוא. אלו שלא מנהלל, מסתקרנים לדעת על איזה חג היא מדברת, כשחג “החופש הגדול” טרם נסתיים, והחגים, נראים בקצה האופק, אבל עוד לא, ואני מקווה שבכל זאת ימשיכו לקרוא.

נהלל חדש_1024x575

כשהייתי ילדה, “ח’ באלול” היה החג האהוב עלי, והמרכזי שבחגים. מבחינתי, היה “מן דאורייתא” עוד לפני שבכלל הכרתי את המושג. הרבה סיבות הפכו אותו לאהוב ביותר. בלי ארוחה משפחתית, בחוץ, והכי חשוב, “עם כל נהלל”. ביננו, מי לא העלה פנטזיה במוחו מתישהו במהלך חייו על חג עם החברים ולא עם המשפחה? לחג הזה, היינו מתכוננים יותר מלכל שאר החגים, כולנו יחד, לומדים לשיר את השירים, מתאמנים על הריקודים והצעדים, וגם אוספים עוגות, מפזרים על השטח את הכיסאות והשולחנות, מבריגים את הנורות הצבעוניות לשרשראות בתי המנורה השחורים. החג היחידי שהתקרב אליו בעוצמתו, היה יום העצמאות, בשניהם היו זיקוקים, אבל לעומתו, ח’ אלול היה שמחה נטו. אתם בטח תצחקו לשמוע, שעד היום, אנחנו, ה”ילידים המחונכים” מברכים אחד את השני במהלכו בברכת “חג שמח!”

לקח לי הרבה שנים להבין שלא לכל יישוב יש חג כזה. כשהבנתי שזה יום העלייה על הקרקע, שאלתי כילדה : “אז מתי הח’ אלול שלהם”. עוד הבנתי שלא כל ישוב, חוגג כמו שנהלל חוגגת, ברוב עם וטקס, כל שנה, כבר 97 שנה. (אתם יודעים מה, אולי גם עין חרוד..) עד לשנים האחרונות, באמת נחוג החג בדיוק במועדו, ז”א בשישי שלפני או אחרי ח’ בחודש אלול. רק בשנים האחרונות, אחרי דיונים קשים, בערכאות הגבוהות (המקומיות) התפשרו על המועד, כי עם השנים החג מציין לא רק את העלייה על הקרקע, אלא גם נפרדים בו מהמחזור שמסיים י”ב ויוצא לצבא. מסורת מאוחרת ומתמשכת היא שהכיתה היוצאת והוריה מכינים את החג. היו לא מעט שנים שההורים המשיכו להכין את החג, באחריות ובמסירות, ואילו הבוגרים כבר היו בצבא, בשנת שרות, או רחמנא ליצלן באיזה טיול קצר בחו”ל, ופספסו את החג שלהם. הסתבר עם השנים שגם המפקדים בצה”ל כבר פחות מתרשמים מהמכתב הרשמי של מזכיר המושב, שמבקש לשחרר את החייל לכבוד החגיגה בכפר.

כילדים, את כל החופש הגדול בילינו בחזרות לקראת ח’ באלול, ולכן גם לא נסענו מחוץ לנהלל, לא לפספס חלילה. אם אספר לכם שהביאו אותנו במיוחד ממחנה של התנועה (אמנם בכפר החורש) לחזרה על הריקוד של חג החמישים, אתם תרימו גבה בשאלה. אבל אם תיזכרו שזה היה החג הראשון שהכינה חוה בקל ז”ל, שמעולם לא התפשרה על מקצועיות ואיכות, והקפיצה את החגים המקומיים כמה קומות למעלה, “ועדת תרבות” התחייבה בפניה וגם הביאה אותנו כמו גדולה. טיולית, מקלחת מהירה בבית, חזרה ב”אמפי”, וחזרה ליער. להפתעת תנועת המושבים כולה, בכל זאת, המושב הראשון.

כל הכפר היה מבלה את החודש שלפני החג ברחבת ה”אמפי” הרוקדים רוקדים, השרים שרים, המציגים מציגים על הבמה, והקהילה כולה מלווה באהבה, עם ארוחות ערב מאולתרות, ילדים שנרדמים על חבילות הקש, הכלבים שמשתרכים בין הרגליים. אין מנגינה נעימה יותר להרגעת העוללים בעגלולים והרדמתם משירי החג, הבלאנס למערכת ההגברה, כוון התאורה, והקמת התפאורה.

כל שנה, חזרנו וסיפרנו את מעשיי הראשונים, חגגנו והתרגשנו בהישגם –השגנו. אחרי הכל, לא כל יום קם מושב עובדים, ועוד הראשון!

IMG_20180812_185901_1024x768

כשהמייסדים הקימו את הכפר, הם היו בעלי תודעה היסטורית מפותחת, הקפידו להצטלם בפוזה הנכונה, עם הארגז, הטורייה, וזה ששוכב לרוחב התמונה. כיום, עם תודעה היסטורית כזו, בטח היו מוציאים חולצה, אולי גם סווטשרט וכובע. מעניין מה היו בוחרים לכתוב עליה. אבל כשהם המציאו את נהלל והמעגל, עוד לא המציאו את החולצות. מי שיקרא את הפוסט עד הסוף, יראה שסיפקתי להם כמה רעיונות….

IMG-20180812-WA0017_768x1024

חולצות לכל אירוע, זו תופעה מאוחרת יחסית. אני לא יכולה לספר לכם על כל החולצות. ואפילו לא על כל החולצות שהוצאו לחגי נהלל. אני כן יכולה לספר לכם איך נולדה החולצה לחג השמונים. אז מעשה שהיה, כך היה: היתה ועדת חג פעילה, והזמינו את זאב, אישי, לחזרה ראשונה לקראת ריקוד גברים, מערכון או משהו כזה. זאב, שהתחנך בקיבוץ יודע שכאשר הציבור קורא לך , או לייתר דיוק, מזמן אותך, צריך ללכת, והלך…לשמחתי הוא גם חזר, נכנס הביתה מלא מרץ ואמר לי : “בואי נפיק חולצות טריקו לחג”. אני ברגע של פיזור דעת ,הפגנת סולידריות זוגית ואולי גם פטריוטיות נסתרת, אחרי הכל, אני ה”מקומית” ביננו, אמרתי לו: “בסדר”, מבלי להבין באמת, לאיזה הרפתקה מתמשכת  אני מכניסה את עצמי, את רצפת הסלון שלי, את הספות, השולחן והשטיח, את יתרת הזמן החופשי שלי, של ילדיי, ואת עתידי בכפר למשך החגים הגדולים הבאים.

IMG-20180812-WA0026_725x1024

כבר למחרת מצאתי את עצמי בעיצומה של הפקת ענק. במהלך השבוע , התייצבו לפתחנו יצרנים וספקים שונים, והציגו את מיטב חולצות הטריקו שלהם. משבחים את הסחורה, ומלמדים אותנו טכניקות שונות ומשונות, הכוללות גם מצית  כדי להוכיח שהטריקו 100% שלהם, הוא באמת מאה אחוז, ולא סינטטי כמו של המתחרים.  למדנו על סוגים של גלופות והדפסות, תנאי תשלום, צבעים, גרפיקה מידות ואיכויות. ביקרנו במתפרות ובחדרי גזירה ושרטוט. אתם יודעים, כנראה היינו טובים בזה, או שלאף אחד אחר לא היתה מספיק מוטיבציה, לעשות את זה. יש כמה אנשים בכפר, מהחדשים, שאני מציגה את עצמי בפניהם ישר כ”מירב מהחולצות” ואז הם מיד יודעים במי מדובר. דרך לימוד הצרכים, למדנו על מבנה המשפחה הרחבה, הנכדים והנינים, של כל אחת מהמשפחות, בעיקר עם החברות המבוגרות, מסמנת ע”ג הדף ומפתחת  קשר אינטימי עם כל הגילאים, הגדלים, הצבע שמתאים לפנים, וההעדפות. באותו קיץ, היינו בהופעה ב”בית גבריאל” ופתאום ראיתי בקהל מישהו שאני לא מכירה, עם חולצת נהלל, ניסיתי לנחש כל הערב למי מהסבתות הוא שייך, והתאפקתי לא לגשת אליו ולשאול אותו בנהללית מצויה : “של מי אתה?” צחוק צחוק, מדובר באלפי חולצות, שכולן עברו וקופלו תחת ידי, והוכנסו לשקית משפחתית .

IMG-20180812-WA0024_576x1024

ברור שלא עשינו את כל זה לבד. בכל אחד מהחגים, היינו חלק מצוות שעסק בזה. בעיצוב, במציאת המוטו, בבחירת הלוגו, בארגון, במכירה, בפיזור, באריזה, ובכל זאת, מתבקשת כאן השאלה:  אז למה עשיתם את זה?

היו בכפר אנשים שחשבו שאולי פתחנו איזה “מרכז רווח” קטן, אז ממש לא, הרווח היחידי שעשינו היה לטובת הכפר, לעזור במימון החגיגה.

אני יכולה גם להגיד שזו היתה תרומתנו הצנועה לכפר בחגו, כמו כל המשתתפים המתנדבים האחרים. יש כאלו שטובים בלרקוד ולשיר, ויש כאלו שבלהפיק ולקפל.

ובכל זאת? אני לא בדיוק יודעת מה ביקשו מזאב לעשות בחזרה ההיא. רק ברור היה לו במהלך הדרך הביתה, שאין מצב שהוא עושה את זה, ולכן, נכנס הביתה עם ההצעה הגאונית, “בואי נפיק חולצות”, ובכך פטר את עצמו מהופעה על הבמה לשני עשורים לפחות ,ולא ענה בשלילה כשהוזמן לתרום לציבור.

8jzci0חולצת נהלל pdf_723x1024

כל שנה, לקראת ח’ אלול , ולא רק אז, אני באמת מתרגשת לראות כמה הרבה אנשים בכפר עושים, מתוך אהבת אמת למקום שאנחנו חיים בו, בנתינה כנה מהלב, כל אחד במה שהוא טוב ותורם בו, לשמחת ולרווחת הקהילה כולה. אז שנמשיך לחיות באווירה הזו, שנרגיש זכות נעימה לתת, וגם חובה מתוקה. ושהמייסדים, שלא עשו חולצות, אבל עשו לנו כפר לתפארת, ונתנו לנו גם את ערכי העבודה העצמית, העזרה ההדדית והשיתוף, יחייכו להם שמה למעלה, בשמיים, בבית העלמין או ב”גבעת הכיבוש” ויחשבו מה יהיה כתוב על החולצה הדמיונית שיפיקו הם לכבוד חג ה-97 שנחוג השבוע , אולי פשוט : “היה כדאי!”

אנחנו, שעשינו את החולצות לחגי ה- 80,  ה- 85, ה- 90, וה- 95 נעשה בשמחה ובאהבה גם את החולצות לחג ה-100 שעומד בפתח, אם רק תרצו או תבקשו, כמובן בתנאי אחד, שלא נצטרך לעלות ולהופיע על הבמה, לפחות עוד 20 שנה.

בברכת חג שמח!

___________________________________________________________________

ולמי שחיכה איתי יפה עד כאן, הנה מספר רעיונות לכיתוב על החולצה של קבוצת המייסדים לו היתה, אז בח’ אלול תרפ”א- 1921. מוזמנים להעלות בתגובות רעיונות נוספים.

“סוף מסלול-מעלול!”

 ”הולכים על עיגול”

“נ, ה, ל, ל –נהלל!” או בגרסה הארוכה ” “נון, הא, למד, למד-נהלל!”

 ”נקפוץ בדיצה אל הביצה” או “בריצה לייבוש הביצה”

 ”שבעת המופלאים”

“אני השביעי!” ” או, “אני הראשון!”

“ח’ באלול-סוף המסלול-מכאן לעיגול”

“די לדשדוש-גבעת הכבוש!”

“עין בדה, עין שכה, עוד מימי אחה”

“ספטמבר 21″

“עוד לא נולד זה שיעצור את הזמן, נהלל-אנחנו כאן!”

“תרפ”א-זה לא מימי תרפפו?”

______________________________________________________

תודה לשרה אבידב הארכיונאית, שחיפשה בעבורי תיעוד של החולצות בארכיון, ולנירה דיין ואפרת גבאי, ששמרו על החולצות השונות והישנות במצב מספיק טוב בארון, ושלפו אותן בעבורי, בשעת הצורך, לצילום למען הבלוג.

צילום תמונת נהלל -באדיבות משפחת שמואלי נהלל

עוד מהבלוג של 1meyrav2

תצוגה מקדימה

תמרוק שמעלה ציחקוק-בתשלומים!

רציתי לכתוב שלפני מספר חודשים, ואינני זוכרת בדיוק מתי...אבל האמת, אני זוכרת בדיוק מתי. התשלומים שפרסתי ב"ויזה", מזכירים לי כל חודש את האירוע, ועוד רגע הוא ייעלם מדף ה"ויזה", אבל לא מהזיכרון. לפעמים, כשעושים הוצאה גדולה, או סתם...

תצוגה מקדימה

עיר מקלט (סיפור ליום כיפור)

כשיום כיפור מתקרב, מתחילים להרגיש את זה באוויר. זה מתחיל קצת לפני ראש השנה, אבל כשמסתיים החג, זה פתאום שם. לפעמים מבט חטוף בטלוויזיה מגביר את זה.  ואומר בדרכו : הנה, עברה עוד שנה מיום הכיפורים ההוא. היתה לי שכנה אהובה וקרובה...

תצוגה מקדימה

השני. ח' באלול-גרסת הסרוויז

וכך, עבר חלף לו שבוע , והנה, השני. קשה היה שלא להבחין בשבוע המרגש שעבר עלי, פתיחת הבלוג והתגובות היתה רק חלק ממנו. חגגתי 58, וכן יום נישואים, 35 שנים. כן, באותו יום ממש, צירוף שהיו שנים שחשבתי שאין טוב ממנו, והיו שנים שחשבתי שזו...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה