הבלוג של 1meyrav2

בדים מדברים-הבלוג

יוצרת, כותבת ואוהבת. נמצאת בחלק הטוב של החיים, אחרי הפרידה מההורים ולקראת בוא הנכדים. פנויה ליזום וליצור. משלבת את אהבת העיצוב התפירה והבדים עם אהבת הכתיבה והסיפור, עם הוראה אישית,מתקנת ובונה לתלמידי תיכון, בעיקר... +עוד

יוצרת, כותבת ואוהבת. נמצאת בחלק הטוב של החיים, אחרי הפרידה מההורים ולקראת בוא הנכדים. פנויה ליזום וליצור. משלבת את אהבת העיצוב התפירה והבדים עם אהבת הכתיבה והסיפור, עם הוראה אישית,מתקנת ובונה לתלמידי תיכון, בעיקר בהיסטוריה,שהיא תחום הידע והעניין שלי. ובין לבין רעיה ואם לשלושה במושב נהלל, שהוא ביתי.

עדכונים:

פוסטים: 45

עוקבים: 2

החל מאוגוסט 2017

סיפור שמתחיל בברכת “מזל טוב” לזוג צעיר להולדת בנם, עובר דרך זיכרונות מהכנת “שמלה” מקטיפה לספר תורה, הכל דרך משמעויותיו השונות של חג השבועות, ומסתיים בברכה מעט מוזרה. העיקר הבריאות!

14/05/2018

לחג השבועות ניתנות סיבות והנמקות שונות בספר התורה, יש מקורות המדגשים את היותו חג חקלאי, חג הקציר. יש המדגישים את היותו חג מתן תורה ותחילת היותו של עמנו עם. כתוצאה מכך יש מסורות שונות ואופנים שונים לחגוג אותו. יש השופכים בו מים, יש כאלו המחפשים להשתתף בתיקון ליל שבועות וללמוד תורה כל אותו הלילה, דתי אורתודוכסי, או חילוני למהדרין. יש המדגישים את מוצרי החלב שנוהגים לאכול בו. ועל נושא זה סיפרתי לכם בשבוע שעבר דרך ה”שמנת של נהלל”. השבוע יש לי הזדמנות לספר משהו על חג מתן תורה, אבל לא תורה תורה, אלא התורה שניתנת לילדי כיתה ב’ בנהלל, לא סתם תורה, אלא תורה עם שמלה. הסיפור הזה, מתחיל עם “שמלה לספר תורה”, ומסתיים בברכה מוזרה.

IMG-20180514-WA0007_1024x683

לפני מספר חודשים, באתי לברך זוג צעיר בכפר, להולדת בנם הבכור. אם יש מישהו שעדיין לא יודע, וכפי שמופיע גם בשמו של הבלוג “בדים מדברים”, אני אוהבת לעשות דברים עם בדים. אני תופרת שמיכות ומוצרים לתינוקות וילדים. לכן הבאתי איתי שמיכת טלאים גדולה מתנה לתינוק. האב הצעיר למד באותה כיתה עם בתי הבכורה. עם אמו עבדתי שנים רבות בבית הספר, ואפילו עם סבתו הייתי בידידות. בעוד כולנו מתרגשים בסלון מהתינוק והתאמתו לשמיכה, הלך האב הצעיר לרגע למעמקי הבית, וחזר עם משהו שריגש אותי מאוד, תוך שהוא אומר : “כבר תפרת לי פעם משהו”, ומציג אותו לפניי. היתה זו ה“שמלה לספר התורה”, עוטפת את המגילה עצמה.IMG_20180514_225122_768x1024

היה מנהג בבית הספר היסודי בכפר,  שכאשר הילדים בכיתה ב’ התחילו ללמוד תורה, הם “קיבלו את התורה” במסיבה גדולה בה שרו ורקדו, ובסופה, קיבלו את ספרי התורה. התורה שלהם היתה מגילה אותה יצרו בעצמם, משילוב של ציור וכתיבת התוכן של תיאור ששת ימי הבריאה.

IMG_20180514_225244_1024x768

אנחנו האימהות, נדרשנו להכין את ה”שמלה”. שמלת קטיפה בבורדו או כחול, מקושטת באותיות של זהב, וב”אבנים טובות” . זה נשמע פשוט, אבל זה לא כל כך, בטח למי שלא יודעת לתפור, או להתעסק עם כל מיני סרטים וקישוטים. בכלל, כל משימה בבית ספר, שמפעילה את ההורים, נראית לי ממרום שנותיי קצת מיותרת. (ותאמינו לי, כמורה צעירה גם אני עשיתי את זה..) הבנתי הפדגוגית העמוקה לא מצליחה להבין גם כיום מה בדיוק מרוויח מזה הילד. אבל מה אני הרווחתי? שחוג חברותיי גדל. וזאת למה? כי היו אימהות שידעו שהדרך היחידה שלהן לצלוח את המשימה, היא להיות חברה של אחת שיודעת ואוהבת לעשות את הדברים האלו, ולחכות ל”יום פקודה”. באמת, עשיתי באהבה.  גם עם האם הזו העברתי ערב נעים בהכנת השמלה בחדר העבודה שלי.

IMG-20180515-WA0001_989x1024

עם בתי השנייה, כבר קיבלנו הנחיות יותר ברורות, כולל שמה של  החנות בעפולה, בה ניתן היה לקנות את בד הקטיפה, שכבר חיכה לנו שם גזור במידה הנכונה. הפעם נסעתי עם חברה אחרת, שגם לה היה בן בכיתה.  אי אפשר לחשוד בה שחברותנו היתה רק בגלל השמלה, היינו חברות לפני כן, וגם כיום אנחנו חברות טובות. אם כבר נוסעים לעיר הגדולה, כורכים כמה סידורים יחד. חברתי, התגוררה אז בדירה שכורה בכפר, שבעליה נפטרו כמה שנים קודם לכן. משהו בטלפון הקווי של “בזק” שהיה בבית (זוכרים שהיו טלפונים כאלה?) התקלקל, והיה צורך להחליף את המכשיר. יצאנו ליום הסידורים והקניות עם בתה הפעוטה. התחלנו בענייני ה”קודש”, קנינו את הקטיפה בחנות אחת, את קישוטי הזהב בחנות שנייה,  ועברנו לענייני ה”חול”.  חיכינו בתור האינסופי  ב”בזק” להחלפת הטלפון, תוך שהפעוטה מאבדת סבלנות, וגם מראה את זה, אגב טיפוס על כל מדריכי הטלפונים שעמדו בערימות בחדר ההמתנה. גם אנחנו איבדנו את הסבלנות, אבל לא יכולנו להראות את זה כמוה. כאשר הגיע לבסוף תורה של חברתי לקבל את השרות, היא נעמדה מול הדלפק, והפקיד שאל אותה בחוסר נימוס בולט: ” מה את צריכה?”, והיא עונה לו בנימוס רב: “אני צריכה להחליף את מכשיר הטלפון”. שואל הפקיד: “מה מספר הטלפון?” , והיא אומרת את המספר. הוא בודק ברשימותיו ואומר לה בהחלטיות : “הטלפון הזה שייך ליעקב יצחק!”, מה שאנחנו כמובן ידענו. מה שאתם לא יודעים, אבל מבינים, שיעקב יצחק, הוא לא השם האמיתי של בעל המכשיר המנוח, אלא השם שהמצאתי לו לצורך הסיפור. הפקיד מוסיף ואומר לחברתי, אחרי שאנחנו כבר שעתיים בתור: “אז רק יעקב יצחק יכול לבוא ולהחליף את המכשיר”. חברתי, שהיא טיפוס שלא מתבלבל בדרך כלל, ובטח שלא במצבים קשים, נעמדה מולו יציבה וזקופה, שמה את ידיה על מותניה, ואמרה לו במצח נחושה : “אבל יעקב יצחק מת מזמן! “.  הפקיד, שכיפה היתה מונחת על ראשו, נבהל כולו, ואמר: “שיהיה בריא יעקב יצחק!” במבוכתו, לא רק שהחליף את המכשיר המקולקל, אלא נראה לי שלו היינו מבקשות טלפון מזהב, או עם שמלה מקטיפה בבורדו, היה מוצא לנו גם. אבל אנחנו לא רצינו כלום מזהב, רק לחזור הביתה בשלום, ולתפור את אותיות הזהב על הקטיפה של השמלה של ספר התורה.  אז יעקב יצחק, באמת מת מזמן, אבל הברכה הזו, ובטח הסיפור שמתלווה לה, יחיו עד עולם!

באמת, שיהיה בריא!

ולכולנו, שיהיה חג שמח!

IMG-20180515-WA0000_1024x840

____________________________

תמונה 1-שיבולים שצילמה צלמת החקלאות מנהלל, מרינה פורמן לוי. ונתנה לי בנדיבות לבלוג.

תמונות 2,3-ספר התורה של נועה שלי, ושמלת הקטיפה שלו.

תמונה 4-טלפון קווי, כמו ההוא. תודה לעופר אבירן מנהלל על התמונה.

תמונה 5-טלפון קווי, למהדרין. תודה לנחום זרחי מנהלל על התמונה.

תמונה 6- שדות נהלל ,של צלמת החקלאות מרינה פורמן לוי מנהלל.

IMG-20180514-WA0008_1024x518

עוד מהבלוג של 1meyrav2

תצוגה מקדימה

תמרוק שמעלה ציחקוק-בתשלומים!

רציתי לכתוב שלפני מספר חודשים, ואינני זוכרת בדיוק מתי...אבל האמת, אני זוכרת בדיוק מתי. התשלומים שפרסתי ב"ויזה", מזכירים לי כל חודש את האירוע, ועוד רגע הוא ייעלם מדף ה"ויזה", אבל לא מהזיכרון. לפעמים, כשעושים הוצאה גדולה, או סתם...

תצוגה מקדימה

השני. ח' באלול-גרסת הסרוויז

וכך, עבר חלף לו שבוע , והנה, השני. קשה היה שלא להבחין בשבוע המרגש שעבר עלי, פתיחת הבלוג והתגובות היתה רק חלק ממנו. חגגתי 58, וכן יום נישואים, 35 שנים. כן, באותו יום ממש, צירוף שהיו שנים שחשבתי שאין טוב ממנו, והיו שנים שחשבתי שזו...

תגובות

פורסם לפני 10 months
תצוגה מקדימה

שנה טובה, שנות טובות, או אגרות ברכה?

יום רביעי, זה היום שלי, בו אני משתפת את הבלוג. היום לשמחתי זה יצא  ברגע המיוחד הזה של ערב ראש השנה. הרגע בו מתקדשים בחגיגיות של התחלה חדשה,ומברכים מעומק הלב בהרבה טוב, ומתכוונים לכל מילה. מברכת את כולנו בשנה טובה! ואם ברכת...

תגובות

פורסם לפני 9 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה