הבלוג של 1meyrav2

בדים מדברים-הבלוג

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר... +עוד

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר משם מותג העיצוב שלי המוכר כ"בדים מדברים". לצד העיצוב והכתיבה עוסקת בהוראה תומכת ומתקנת דרך הכנה לבגרות במקצועות ההיסטוריה, התנ"ך והאזרחות.

עדכונים:

פוסטים: 104

החל מאוגוסט 2017

 

 אם לא ידעתם, אני מספרת לכם שאני מורה להיסטוריה ,הרבה שנים לימדתי בבית הספר, ועכשיו מלמדת באופן פרטי.  וגם מאמינה שדברים לא מתרחשים סתם.

נורא רציתי לכתוב משהו מיוחד לתחילת שנת הלימודים. משהו שישלב גם את חווית היום הראשון, גם את התחושה באוויר ובמזג האוויר של ראש השנה המתקרב. ובעוד המחשבות התחילו להתארגן בראש, באורח פלא (או לא) העלתה הספרייה הלאומית את הפוסט הזה שלה, שהיה בו הכל, ומה שנשאר לי זה פשוט לשבת ולכתוב.

הספרייה הלאומית-השיר “שיעור מולדת” ומבנה אולם ספורט בית ספר יסודי נהלל

תמונה: קבוצת ילדים עם בית ספר ברקע. נהלל 1936. צולם על ידי רודי ויסנשטיין. כל הזכויות שמורות לצלמניה פרי-אור הצלמניה The PhotoHouse

התמונה של ‏הספרייה הלאומית‏.

לא היתה פעם ששמעתי את השיר “שיעור מולדת” ולא חשבתי על בית הספר היסודי בנהלל, בו למדתי. ברגע ש”פגשתי” את הפוסט, ביום בו חגג הכפר  את ח’ אלול, 96 שנה לעלייה על הקרקע ,   לא נשאר בי ספק, שבדיוק על בית הספר בנהלל אני רוצה לכתוב.

אמי, מלכה ז”ל היתה מזכירת בית הספר הקטן והמיוחד בכפר. לא הרבה שנים אחרי שנישאה לאבי, ועברה לנהלל החלה לעבוד בו. במשך שנים ארוכות מילאה משרה זו. היא כונתה בפי כל “מלכה המזכירה”. אני מאוד חיכיתי ליום בו אעבור  מהגן  הסמוך, ל”בית ספר של אמא”. מסתבר שגם אמא חיכתה לזה…

אמא נולדה בערב ראש השנה (1936) בשכונת הבוכרים בירושלים, להורים שאותם לא זכיתי להכיר. הוריה עלו בדרך לא דרך מבוכרה, והתגוררו בבית שהקים סבה בשכונה עוד מראשית קיומה. כבת למהגרים שהתמודדו עם קשיי הקיום והפרנסה, אמא שאפה להשיג יותר. לא את כל רצונותיה יכלה לממש בעצמה, חלק מהם ניסתה לממש דרכי,ביתה הבכורה, והרבה שנים היחידה. אחד מהם היה ההיטמעות במולדת ובשפה וברכישת השכלה.

 אמא מאוד רצתה להיות מורה, אך מציאות חייה לא אפשרה לה להגשים חלום זה .  בבית הספר העריכו את יכולותיה  ושאיפותיה, ולכן מילאה לא אחת את מקומם של מורים חסרים. ימים אלו היו  ימי חג בעבורה. ערב קודם כבר היתה מתכוננת, מתאימה ומגהצת את הבגדים למחר.  בעיקר היתה שוקדת על הכנת “מערכי שיעור” עם תשובות ושאלות מסודרות. גולת הכותרת  בהכנות  היתה בהקראת  הפרקים בקול רם מתוך “תנ”ך קאסוטו” . אני הקטנה, מלאתי את תפקיד קהל המאזינים.  ברגעים אלו גם היתה מספרת לי בהתרגשות שפרופסור הרטום, המפרש, היה המורה שלה לתנ”ך , והמשוררת זלדה  מורתה לספרות. (אז האם מישהו מתפלא שאני גם  מורה לתנ”ך?)

אמא ואני בסיום גן חובה

אמא ואני בסיום גן חובה

בימים בהם למדתי ביסודי, לא היו המיצ”ב ושלל מרעיו, אך היה מבחן אחד משמעותי ביותר שנערך בכיתה ח ‘. מבחן שקע וחרץ גורלות, מי לתיכון עיוני, ומי לתיכון מקצועי-”הסקר”.  אמא שכל כך רצתה בשבילי, ובשבילה, הכינה אותי לסקר מיום שנכנסתי לכיתה א‘. כל שנה בצהרי יום המבחן, היתה יושבת איתי בבית עם העיתון, בו התפרסמו כל השאלות וגם התשובות. על החלק של החשבון והאנגלית “ויתרה לי” (אחרי הכל הייתי בכיתה א’…)  , אבל את כל שאר השאלות שאלה, ובדקה ע”פ הכתוב בעיתון, האם אני כבר מוכנה. כל שנה… והאמת, שיתפתי פעולה.  אז אחרי הפתיח הכל כך ארוך, ולמקרא הכותרת, אתם ודאי תוהים  מדוע לא עשיתי את “הסקר”.

אז ככה…את הסקר לא עשינו, הכיתה כולה, כי השיטה השתנתה.  היינו השכבה הראשונה שהחלה את הרפורמה בחינוך, ובראשית  כיתה ז’ עברנו כולנו לחטיבת הביניים מחוץ לכפר.  אז ה”סקר” לא היה, אבל אני בהחלט נשארתי מוכנה, ועל זה אני מודה לאמא.

אז אני מברכת את כל התלמידים המתחילים בשנה טובה, ומקדישה את הסיפור לכל תלמידי בעבר ובהווה, ומזכירה להם  שמבחן הוא רק מבחן! (..ולפעמים גם הוא מתבטל)

אותו מבנה-אותה חזית, אחרי כ-80 שנה-עם הרבה צמחיייה

 אותו מבנה כמעט אותה חזית, אחרי כ-80 שנה-עם הרבה צמחייה שנוספה
זווית אחרת של המבנה-עם פסיפס שניים עשר  השבטים, שנוסף במהלך השנים
זווית אחרת של המבנה-עם פסיפס שניים עשר השבטים, שנוסף במהלך השנים

עוד מהבלוג של 1meyrav2

תצוגה מקדימה

זה רק אני וה"רנו 4" שלי.

 מי שמחייך כבר למקרא הכותרת, או שהיא מצליחה להכניס אותו פנימה, הוא כנראה  משכבת גיל מסוימת,  דיי קרובה לשלי. אבל בכל זאת לטובת ה"צעירים" שבחבורה. היתה פעם מכונית  כזו שנקראה  "רנו 4", לא סתם אוטו, אלא רכבם של רבי סרנים בצה"ל....

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

חולצת חג!

אלו מקוראיי שהם מנהלל, מיד מבינים על איזה חג מדובר, ומן הסתם, קיבלו את ההחלטה להמשיך ולקרוא. אלו שלא מנהלל, מסתקרנים לדעת על איזה חג היא מדברת, כשחג "החופש הגדול" טרם נסתיים, והחגים, נראים בקצה האופק, אבל עוד לא, ואני מקווה...

תצוגה מקדימה

האביר על הסוסיתא הלבנה

בואו נדייק כבר על ההתחלה, זו לא היתה "סוסיתא", אלא "רום כרמל", אבל זה הסתדר לי יפה עם הכותרת. ואם נמשיך לדייק, הוא לא ממש היה אביר, אלא סתם בחור רגיל, אמנם נחמד וחביב. אבל בואו נניח להם לרגע עד שיגיעו לליבו של הסיפור, אחרי הכל, הם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה