הבלוג של 1meyrav2

בדים מדברים-הבלוג

יוצרת, כותבת, אוהבת, נהללית. נמצאת בחלק הטוב של החיים, אחרי ההורים ולפני הנכדים.פנויה ליזום וליצור.משלבת את אהבת העיצוב התפירה והבדים עם אהבת הכתיבה והסיפור, ועם הוראה אישית,מתקנת ובונה בעיקר בהיסטוריה,שהיא אהבתי הגדולה.... +עוד

יוצרת, כותבת, אוהבת, נהללית. נמצאת בחלק הטוב של החיים, אחרי ההורים ולפני הנכדים.פנויה ליזום וליצור.משלבת את אהבת העיצוב התפירה והבדים עם אהבת הכתיבה והסיפור, ועם הוראה אישית,מתקנת ובונה בעיקר בהיסטוריה,שהיא אהבתי הגדולה. ובין לבין רעיה ואם לשלושה בנהלל, שהיא ביתי.

עדכונים:

פוסטים: 14

עוקבים: 1

החל מאוגוסט 2017

סיפור על הפיחות במעמד המורה בחברה הישראלית, דרך סיפורו של מורה מתחזה למתמטיקה , שעבד באחד מבתי הספר בעמק יזרעאל, בתקופה שלאחר מלחמת יום כיפור,ושבה את לב תלמידיו בדרכים מגוונות מאוד, והרס לחלק מהם את ידיעת המתמטיקה עד היום. כן-הוא היה המורה שלי.

14/11/2017

לפני שנים רבות, כשלמדתי בבית ספר תיכון, היתה לי חוויה נדירה. לא רבים זוכים לחוויה חינוכית מעין זו, אבל אנחנו זכינו.

בית הספר בעמק שבו מדובר, היה בית ספר נפלא. לאורך שש שנות הלימוד שלי בו, אהבתי אותו מאוד. באתי אליו בדרך כלל בשמחה. החברים לכיתה היו נחמדים (עם הנחמד ביותר אני חולקת את  חיי כמעט ארבעים שנה).המורים ברובם היו טובים, הלימודים הפורמליים היו מעניינים, וגם כל הפעילות החברתית שמעבר:טיולים ,סמינרים וימי עיון. גם התנאים הפיזיים היו מצוינים, החצר הנעימה שטבלה בירק ופרחי בר, ארוחת העשר הצנועה שהוגשה לנו כל יום במקלט הגדול, וריח נפלא של הרבה בצל מטוגן מהמטבח של הקיבוץ בו שכן בית הספר.

"הכיתה" על יד הכיתה.

“הכיתה” על יד הכיתה.

כל כך אהבתי את בית הספר, שחזרתי אליו לאחר מספר שנים כמורה ומחנכת, ועשיתי זאת במשך כמעט 20 שנה. שמחתי שאחת מבנותיי בחרה ללמוד בו, וגם היא נמנית על בוגריו. למרות שאני כבר הרבה שנים לא שם, אני עדיין אומרת “אצלנו” כאשר אני מדברת עליו.

אז  “אצלנו”  זכינו לחוויה מיוחדת מאוד. כשהיינו בכיתה ט’ התרחשה  מלחמת יום כיפור. כשחזרנו מחופשת הקיץ להתחיל את כיתה י,  אחת מהכיתות בשכבה קיבלה מחנך חדש , מהסוג שיש רק בחלומות. נחמד, חתיך, מצחיק, עם משקפיי מתכת דקים ומעוצבים, ראש מלא תלתלים, נעלים מפירמה אופנתית וג’ינס “שווה”, בימים שלבש ג’ינס.  אמרו עליו שהוא דוקטורנט לפיסיקה ב”מכון וייצמן ” (גם הוא אמר בחיוך מצטנע…), אמרו שהוא מג”ד מילואים ברמת הגולן (גם הוא אמר), ולא רק אמר, אלא גם עשה. הוא היה מגיע לבית הספר בימים שלא היה ברחובות, בשביל הדוקטורט, עם המדים, כי “עוד רגע הוא בדרך לגדוד ברמת הגולן” ….הוא התגורר עם אשתו היפה (שהיתה מזכירה בבית הספר) באחד מקיבוצי הסביבה, הסיע את התלמידים משם ב”סוברו” הצהובה והמדליקה שלו, במקום באוטובוס הצהוב והאיטי, נתן להם תקליטים של המוזיקה הכי שווה, וסיפק להם את התשובות לכל השאלות הסקרניות של כולנו. את הפער בין היותו מג”ד מילואים למראהו הצעיר, הסביר בחללים הרבים שקטפה המלחמה, שהביאו לקידומו המהיר.  את הזדקקותו התמידית למשאף תירץ בפציעה במהלך המלחמה.

האביזר המרשים ביותר שהיה לו, שהיה ייחודי בכל בית הספר, ובטח גם בעמק כולו ,למעט אולי גזברי הקיבוצים,  שנסעו לתל אביב…היה “תיק ג’ימס בונד”  -מזוודת מסמכים נישאת ,ונפתחת עם שני אבזמי מתכת קולניים, אותה היה מניח ברוב טקס על השולחן בכיתה ושולף ממנה את הספר הוורוד, שאליו תכף נגיע.

תיק דומה לתיק ההוא...

תיק דומה לתיק ההוא…

בטח שאני זוכרת איך קראו לו, אבל בואו נגיד שראשי התיבות של שמו היו א.ד, וממש לא כמו גורדון. לא היה שום דמיון. כאמור, ימים רבים היה נעדר מהעבודה, אבל כשהיה, בלט בנוכחותו.  אנחנו “זכינו ללמוד אתו מתמטיקה”, רמה א’, קבוצה מכיתתו ברת המזל, ואנחנו, הכיתה המקבילה.

אם מישהו רוצה להסתכל עלי עכשיו במבט רציני בשל עובדה זו…שישחרר, אחרי שישמע על הספר הוורוד, ותכולתו. בספר הוורוד, ששכן בתוך התיק השחור, היו תרגילים,הרבה תרגילים, ארוכים ארוכים.  א.ד היה כותב אותם בגיר לבן על הלוח השחור, ואנחנו היינו מעתיקים למחברת, ומנסים לפתור. מעבירים אגפים בלי הכרה מצד לצד, מימין לשמאל, ומשמאל לימין, בלי שום חוקים ,מגבלה או הבנה. לקראת סוף השיעור היינו מתכנסים  מולו, הוא היה פותח את דף התשובות בסוף הספר, כל אחד היה מקריא מה יצא לו, ולברי המזל, היתה התאמה בין השניים.

יום אחד, הרחיק לכת בעמודי הספר, ונתן תרגילים שצריך היה לסיים בבית. למחרת, כששנים מילדי הכיתה, שאבותיהם ידעו מתמטיקה, וגם עזרו להם להכין ש”ב, אמרו  שיש לתרגיל שתי תשובות, כולנו גיחכנו, כאילו שהשמש והירח יכולים להפציע בו זמנית. נו באמת, זה נשמע לכם הגיוני, תרגיל אחד עם שתי תשובות? א.ד  התמודד עם זה ביתר קלות, השיעור נסתיים מוקדם באותו יום, כי הוא מיהר לרמה…תודו שזו דרך מקורית להתמודד עם משוואה ריבועית.

לאחר שליש בלבד, היו כאלו בבית הספר שחשדו שמשהו בסיפור יותר מידי טוב מכדי להיות אמיתי, ונפתחה חקירה חשאית. באחד משלבי החקירה, מנהל בית הספר, שלא כל כך אהבנו, והיה בעצמו מורה למתמטיקה, בא ללמד אותנו. הוא רצה לראות מה אנחנו יודעים, ובאמת, התרשמנו שהמנהל לא מבין כלום. כשהתבוננו  במהלך השעור אחורה אל מורנו האהוב, להבין מה קורה, היסה אותנו בחיוך ממזרי וממתיק סוד, וכשיצא המנהל, וכולנו סערנו ורגשנו, ניגש באלגנטיות אל הלוח המלא בנוסחאות, שאולי היו נכונות, אבל בהחלט נראו לנו לא הגיוניות, ורשם בגיר על הלוח כולו, באותיות של קידוש לבנה -בבל”ת.

loah

מספר ימים אח”כ כונסה אסיפת מורים מיוחדת , שבמהלכה הגיעה המשטרה ועצרה אותו. לקח לנו לא מעט זמן להבין שהוא לא ישוב, ושהמחליפים שנמצאו לו, הם באמת מורים. בית ספר השקיע בנו, כינסו את השכבה עם חוקר המשטרה, שיסביר לנו את הצד החוקי . הביאו פסיכולוג שיסביר לנו מה עברנו מבחינה רגשית. חלק מאתנו שאלו במהלך אותן פגישות ברצינות תהומית “אז מדוע לא יוכל א.ד לחזור ללמד עד המשפט?”.

לצערי, פגשתי מאז  כמה מתחזים ורמאים, אבל א.ד היה הראשון, ונודה על האמת, המרשים מכולם.

במהלך השנים, כשסיפרתי את הסיפור לתלמידי, או לילדיי, תמיד שבה השאלה-”אבל למה שמישהו ירצה להתחזות למורה?”.

הנה הסברתי לכם, די בקלות ואפילו בהומור  על הפיחות במעמד המורה בישראל.

_______________________________________________________________________________________

מקור התמונות:

תיק המנהלים מתוך: תיק מנהלים, מתוך החנות “תיק פור יו”, דגם Marco Polo

לוח עם נוסחאות מתוך: מיתוג בתי ספר וגנים-לוח גיר שחור

עוד מהבלוג של 1meyrav2

תצוגה מקדימה

השני. ח' באלול-גרסת הסרוויז

וכך, עבר חלף לו שבוע , והנה, השני. קשה היה שלא להבחין בשבוע המרגש שעבר עלי, פתיחת הבלוג והתגובות היתה רק חלק ממנו. חגגתי 58, וכן יום נישואים, 35 שנים. כן, באותו יום ממש, צירוף שהיו שנים שחשבתי שאין טוב ממנו, והיו שנים שחשבתי שזו...

תגובות

פורסם לפני 3 months
תצוגה מקדימה

שנה טובה, שנות טובות, או אגרות ברכה?

יום רביעי, זה היום שלי, בו אני משתפת את הבלוג. היום לשמחתי זה יצא  ברגע המיוחד הזה של ערב ראש השנה. הרגע בו מתקדשים בחגיגיות של התחלה חדשה,ומברכים מעומק הלב בהרבה טוב, ומתכוונים לכל מילה. מברכת את כולנו בשנה טובה! ואם ברכת...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

מוכר החזיות היווני שלי...

  לכל אחד יש את היווני שלו. לי יש את "מוכר החזיות היווני שלי", והאמת, היססתי לא מעט לפני כתיבת הפוסט הזה. כי זה נשמע מעט אינטימי, אפילו הרבה אינטימי. אבל זה פוסט ממש לא.... בערב האחרון של החופשה הקצרה שלנו ברודוס, אחרי שכבר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה