הבלוג של 1meyrav2

בדים מדברים-הבלוג

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר... +עוד

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר משם מותג העיצוב שלי המוכר כ"בדים מדברים". לצד העיצוב והכתיבה עוסקת בהוראה תומכת ומתקנת דרך הכנה לבגרות במקצועות ההיסטוריה, התנ"ך והאזרחות.

עדכונים:

פוסטים: 154

החל מאוגוסט 2017

עוד סיפור לימי קורונה, הפעם על שרים, על מורים,על החיבורים וגם על מפגש שמבשיל עם חברים יקרים משכבר הימים.

19/05/2020

אתם בוודאי זוכרים שבעת האחרונה אני כותבת את הפוסטים שלי ממש ברגע האחרון, כי גם ברגע האחרון ממש, לא בטוח שהם יהיו בתוקף כשיגיע המועד המתוקף, ולא תימצא עוד ארכה או הארכה.

אז גם השבוע התיישבתי לי ביום שני מאוחר בערב , והתחלתי לכתוב את הפוסט השבועי. חיי הולכים עכשיו בשני מסלולים מקבילים, שלעיתים נפגשים להם יחד על קרקע המציאות. אחד המסלולים, הוא המציאות, שתכף ארחיב עליה ואודותיה. השני, הוא אירוע שחציו נס וחציו אגדה, והוא המפגש המתרגש והמתחדש עם חברי וחברותי לקורס קציני הקשר, שהסתיים לפני לא הרבה זמן, ארבעים שנה. ממש כמו התקופה הארוכה בה צעדו בני -ישראל בדרכם במדבר, עד שהגיעו כעם לארץ הבחירה. כך גם אנחנו, עמי חזן ז”ל, חברנו לקורס זימן חלק מאיתנו לאזכרה שנערכה לו  ב”זום” יום או יומיים לפני יום הזיכרון המאוד אחר שהתקיים השנה. וכך ברגע שהסתיימה האזכרה, נוצרה לה קבוצת ה”ווטסאפ” השבה, מאחדת ומלכדת את כולנו, בלי “חניך תורן” ובלי מפקדים, כאילו לא נפרדנו לפני ארבעים שנה לאחר סיום טקס קבלת הדרגות על מגרש המסדרים ב”בה”ד 7″. באמת קשה להסביר את עוצמת ההתרגשות והשמחה, כשעוד ועוד חברים נמצאים בעזרת שילוב ידיים, כוחות ומוחות של כולנו. נקבצים מפינות שונות בארץ ובעולם, מחכים ומתכננים את המפגש הפיזי כשהקורונה וחוקי המציאות החברתית החדשים, רק יאפשרו לנו זאת, ומעלים בכאב את זכרם של אלו שלא נמצאים עוד איתנו.

IMG-20200510-WA0064_1024x768

המישור המשיק הוא כאמור המציאות, והרי כל מה שאכתוב עליה הוא בחזקת לא מציאותי, וגם הוא בחסות הקורונה. לכן כדרכי, אנסה למצוא את הדברים הטובים, ולא אחזור על בדיחות חבוטות לעייפה מהימים האחרונים על תפקידי שרים אפשריים. למרות שאולי אני בעצם יכולה להציע לחברי הישנים/מתחדשים שנחלק בינינו תפקידי שרים המגדירים את תפקידו של כל אחד מאיתנו במהלך הקורס. אני חושבת שמתאים לי מאוד תפקיד השרה לענייני מגדר, אחרי הכל דאגתי לא מעט במהלך הקורס למעמד האישה. גם נושא השרה לענייני התיישבות יכול להתאים לי, אני כמעט היחידה בקורס עם רקע התיישבותי. היות שאני גם קצינת- קשר (בדימוס), אולי גם תואר שרת התקשורת יהלום אותי, אם כי בתחום הזה, כולנו יהלומים.

download_1024x773

אז מה בכל זאת אספר לכם השבוע? כבר הזכרתי בשבוע החולף שאחת הדרכים שאני מתייחסת איתה ודרכה אל המציאות המורכבת שלנו, היא היכולת למצוא בה דוגמאות טובות, שיאפשרו לי להסביר לתלמידים שלי, דברים שלעיתים נשגבים מבינתם, בעזרת דוגמה טובה וקטנה אני תמיד יכולה לפשט ולהמחיש בעיה גדולה ומורכבת.

כמורה המלמדת גם תנ”ך, על פי התוכנית הישנה לבגרות, כי השר הקודם קבע שאמורה להיכנס תוכנית חדשה, רק מאז שהיה שר, הוא כבר הפך לתוכנית הישנה, ובהמשך לתוכנית לא רלוונטית בכלל, ועכשיו כבר יש שר חינוך חדש, ואין לי מושג מה יהיו דגשי הלימוד שלו . אבל בואו נגיד שכאשר יחזרו אי -פעם ללמוד, ואולי יצטרכו להיעזר לשם כך במורה פרטית לתנ”ך, שהפכה בינתיים למפעל יצרני למסכות כנגד הקורונה, ואצטרך להסביר להם שוב את משמעות המונותאיזם, ואמונת הייחוד, והגאווה שלנו על היותו המאמינים הראשונים בעולם באל אחד. לא אצטרך להסביר להם כמו תמיד, כשאני מפעילה את מוחי בקדחתנות, שבעולם הפוליתאיסטי רב- האלוהיות, במקום אל אחד, היו להם לפגאנים, עובדי האלילים ,אל לכל דבר ותחום בחייהם, אותו היו עובדים, ואליו היו מתפללים ופונים בצר להם, ואתחיל לחפש דוגמאות מוזרות ואקראיות על שולחן העבודה שלי, כמו: “אל המרקרים הצהובים”, “אל הטושים הזרחניים” ,”אל השלט של המזגן” ,”אל הדפים שבקלסר” או “אל הלפוטופ” . פשוט אגיד להם, אלים כמו כל תפקידי השרים בממשלה, זוכרים? לכל דבר חשוב ושולי בחיים, יש אל ספציפי שמיועד רק לו ומופקד על תחומו, וככה הם בטוח יבינו.  אין כמו ניסיון של מורה ותיקה, לחבר את המציאות כדי להמחיש ולהחיות את חומר הלימוד המשמים לעתים.

ואם בזה אנחנו עוסקים, זה קרה לי כשהייתי מורה צעירה מאוד. עוד כ”פרח הוראה” (איזה ביטוי יפה) ב”אורנים”. קיבלנו קבוצות של “תלמידים אמיתיים” שהובאו במיוחד לכיתות הלימוד שלנו לצורך סדנה, כדי שנוכל לתרגל עליהם את מלאכת ההוראה, שכן אחד הדברים שייחד אז את “אורנים” היה שילובם של לימודי ההוראה במקביל ללימודי התואר.

IMG_20200519_182747_768x1024

הכנתי שיעור תנ”ך לדוגמה, המספר על יוסף ואשת פוטיפר (בראשית פרק ל”ט) . חשבתי שהנה יש לי כאן סיפור עסיסי ופיקנטי המופיע בתנ”ך, ולמיטב ידיעתי לא הופיע בתוכנית הלימודים, שיכול לקרב את הילדים אל התנ”ך, ואת התנ”ך אל הילדים, ולאפשר לי ללמד בחיוך קל על סצנת הפיתוי המקראית הזו, על בידוי הראיות ואפילו על עיוות הדין או על תנאי המחיה בבית -האסורים. ולמה הכל מתקשר? כי פוטיפר היה שר הטבחים. בעקבות המתרחש בסיפור, יוסף הוכנס אל בית- הסוהר, ושר בית- הסוהר ממש התרשם ממנו, וכך גם התקדם והגיע לפתור את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים. שזה בהחלט נותן לנו עוד רעיונות לתפקידי שרים שלמיטב ידיעתי ביום שני בערב לא עלו בסבב המינויים הזה, אבל יש להם עבר מוכח ותפקיד במקורות ובמורשת . אז מה עלה בגורלי, ובגורל השיעור שלי תשאלו. הכנתי את הכל כהלכה, כולל דפים המפשטים (לא מפשיטים) את הטקסט למען התלמידים, למעט דבר אחד אליו לא הוכנתי, וגם לא התכוננתי. הקבוצה אותה קיבלתי היתה כיתה מבית- ספר דתי, זה התחיל בכך שהדרך בה כתבתי וביטאתי את שם האלוהות, לא הלמה את הדרך בה הם כינו או תפסו אותה, וככה במהלך השיעור למדתי להתאים את עצמי לכיתה ולדבר בשפתם. בהמשך זה עבר למסר החינוכי של השיעור, שאין כאן סצנת פיתוי נועזת שיכולה להזין כל תסריט הוליוודי, אלא עוד משהו מהתוכנית אותה התווה “השם” ליוסף.

download_1024x1024

(אני בטוחה שיש כמה מכם קוראיי, שינסו עכשיו להיזכר במה עוסק הפרק, או שילכו לתנ”ך כדי לקרוא את הסיפור) אתם רואים עד כמה  מורה טוב יכול להשפיע? אתם גם מבינים עד כמה חשוב מעמדו של המורה ,כמו מעמדו של השר שמטפל בתחום החינוך, ונותן למורים להרגיש שיש מי שמבין, תומך ומעריך את עבודתם. כי בינינו, זה מה שנדרש ממורים וגם משרים, לדעת לקרוא את הקהל שלהם וצרכיו, ולדעת להתאים את עצמם אליו, בלי לוותר על העקרונות החשובים כמובן.

ואשר לי, אחרי שהערב , רגע לפני שכתבתי את הפוסט, כבר הייתי בפגישת “זום” מרגשת לתכנון המפגש הקורסי כשיעבור זעם הקורונה, נראה לי שזה יהיה ממש קטן עלי להתחיל להעביר שיעורי תנ”ך ב”זום” על יוסף ואשת פוטיפר למשל, או נושאים אחרים. זאת כמובן בתנאי ששר ה”זום” שלי, יסכים לחבר אותי שוב למחשב.

_________________________________

1-תמונת קורס קציני קשר אוגוסט 1979-צועדים במסדר הסיום, ינואר 1980 על המגרש בבה”ד 7. אותי אם שאלתם מאוד קל לזהות, שיטת ה”אמבטיה” תמיד שמה אותי בכל הצעידות באמצע קדימה. מעניין למה. התמונה הועבר ל”מאגר הקורסי” ע”י פרופסור ברוורמן. חבר יקר לקורס

2- תמונת טלפון שדה מתוך אוסף נוסטלגיה

תמונות 3,4 מתוך בספר התנ”ך באיורים-גוסטב דורה. מכירתו של יוסף לישמעאלים, ומשה על הר סיני עם לוחות הברית

נורא רציתי גם לשים פה תמונה עדכנית ועכשווית של שר, אבל הם מתחלפים ומשתנים כל כך מהר, שנאלצתי לוותר מעניין שגם המסכות עליהן כתבתי כ”אין” ביום ב’ בלילה, הפכו ל”אאוט” ביום ג’ בבוקר. נורא קשה לכתוב פוסט מבעוד מועד בימים שכאלו.

עוד מהבלוג של 1meyrav2

תצוגה מקדימה

סבתא סורגת(סיפור לימי קורונה)

במשך השנתיים וחצי בהן אני כותבת אחת לשבוע את הפוסט שלי, לא ויתרתי אף פעם, לא לעצמי, ולא לכם, קוראיי. אלו מכם שמכירים אותי אישית, כאשר אנחנו נפגשים באקראי, ואתם לא מוכנים, וכפי הנראה זוכרים לי את עברי ה"מורתי", מיד אומרים לי...

תצוגה מקדימה

סרט בבית העם

הנושא, בהחלט היה אצלי ברשימה, אבל הימים האחרונים, הקפיצו  לי אותו לראשיתה. אני מבטיחה דבר אחד כבר על ההתחלה, לא אכתוב איך "הבימה" עם חנה רובינא הופיעו על בימתו, למרות שזה בטח היה מאוד מרשים בזמנו. מקסימום אכתוב איך אני...

תצוגה מקדימה

זאב! זאב!

כולם מכירים את האגדה ההיא, על ההוא שצעק: "זאב, זאב!". במקרה שלי, כשאני צועקת: "זאב!זאב!" זה אחרת. כי מי שעוד לא יודע, זאב הוא בעלי (האיש שאיתי, אישי, הגבר לצדי, חברי, שותפי, אבי ילדיי) לא משנה המילה, העיקר הכוונה. וכשאני קוראת : "זאב!...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה