הבלוג של 1meyrav2

בדים מדברים-הבלוג

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר... +עוד

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר משם מותג העיצוב שלי המוכר כ"בדים מדברים". לצד העיצוב והכתיבה עוסקת בהוראה תומכת ומתקנת דרך הכנה לבגרות במקצועות ההיסטוריה, התנ"ך והאזרחות.

עדכונים:

פוסטים: 122

החל מאוגוסט 2017

האם חשבתם אי פעם שדיסק(תקליטור) שנקנה כברירה אחרונה יכול לשמש כגלגל- הצלה? אם חשבתם כך, או אחרת, רק כניסה לתוך הפוסט המחויך הזה תגלה לכם, שהעיקר הכוונה.

13/10/2019

כשהייתי נערה צעירה והתחלתי את דרכי כמדריכת נוער במסגרת “חטיבת בני המושבים” במושב. לימד אותנו המדריך ב”קורס המדריכים”, שכדאי שתמיד תימצא לנו בראש או בתיק איזו פעילות מוכנה לכל צרה, שלא תבוא. פעילות שאתה יכול לשלוף אותה כמו קוסם, בלי מאמץ רב, במין נונשלנטיות ולתת את המענה הנכון לרגע הנכון. משחק שאפשר לשחק בו בזמן התכנסות והתארגנות, או בהמתנה להסעה שמשום מה מתמהמהת.  סיפור שיהיה “בהיכון” כשמשום מה  כל מה שהתכוונת ותכננת לעשות, לא מסתדר. אתם יודעים, כי לעולם אין לדעת מה צפוי, ומדריך טוב, כמו גם מפקד טוב, רצוי שיהיה תמיד מוכן. האמת זו היתה המלצה מצוינת, ויישמתי אותה במהלך שנותיי כמדריכה, כמפקדת וגם כמורה והקניתי אותה הלאה במהלך השנים לכל מי שרק רצה להקשיב.

לכן, כאשר יצאתי לשנת –השירות, פרט לרעיונות שישבו בראשי, והתמקמו בו היטב, הייתי מצוידת גם ב”תיק שכל”. אותו תיק חאקי מבד קשיח התלוי עם רצועה על הכתף.( שנקרא גם “תיק קצינים” או “תיק מפות”). לא רק אני הייתי מצוידת בו, אלא כולנו, חברי הקומונה שלי, וכל שאר ה”שינשינים”, “הגרעינרים” , “הקומונרים” או ה”יודגימלים”(תלוי בתנועה). נקראנו בשם שונה, אבל התיק היה זהה. הוא היה “סימן ההיכר”, ו”אות הגאווה” שלנו. מה שהיה מיוחד בתיק שלי, ואני משערת עם הכתיבה, ממרחק השנים, שלא רק שלי (ככה זה עם פריטי רושם אופנתיים), זה הספר “הנסיך הקטן”, ערוך ומוכן, לכל הקראה שלא תבוא, ולכל הזדמנות להרשים שרק תיקרה בדרכי.

download_1024x1019 (1)

כמעט כמו התיק והספר, כך גם הסיפור היום. הוא ישב לו הרבה זמן בראשי ברשימת “הנושאים המוכנים מראש” שיום אחד יבוא יומם להפוך לפוסט בבלוג. נושאים שאני  מחפשת את ההזדמנות הנכונה להכניס אותם, שנדחים ונדחקים על ידי נושאים רציניים וכבדי משקל, אבל נותנים לי את הביטחון הנדרש, בעצם נוכחותם.

אז מה קרה שהגיע זמנו של סיפור זה להישלף ולעלות על הכתב? בשבוע שעבר, כאשר ישבתי וכתבתי את הפוסט לקראת יום- כיפור (הדוד אפרים) , קרו שני דברים נוספים במקביל . האחד, התכתבתי ב”ווטסאפ” עם אחת מבנותיי  שהיתה בעברה הצבאי קצינה בחיל- הים, ונמצאת עכשיו בטיול מעברו השני של הים. השני, נשמעה בתוכנית המשודרת בין ארבע לחמש אחר-הצהריים ב”גלי צה”ל” מחרוזת קצבית וסוערת של שירי חיל- הים. השדרנית אמרה שהם מוקדשים ל”חיל הים”, שבינתיים כבר הפך ל”זרוע הים” שחוגג היום את יומו .

“אין לך מושג מה את מפסידה” כתבתי לבתי, מבינה שמאז שהיא השתחררה משירותה הצבאי, ואני לא צריכה לגהץ את מדי הכל- לבן האלו, לקראת יום החיל, באמת איבדתי איתו קשר(עם היום) מה גם שתאריך קיומו זז והשתנה מספר פעמים.  הוספתי וכתבתי לה אילו שירים מושמעים ממש ברגע זה ברדיו. הבת, שמכירה לא רע את אמא שלה, מיד כתבה לי: “אני גם יודעת בדיוק על מה יהיה הפוסט שלך בשבוע הבא”. בדקתי איתה ליתר ביטחון שזו לא רק הבנה תאורטית, אלא שלמעשה קיבלתי אישור מעשי לשתף גם אתכם בסיפור, להפליג לי לדרכי ולהפליג בסיפוריי. כאשר היא שלחה לי למחרת גם תמונות של ספינות ומלחים מחיל- הים האמריקאי, הרמתי עוגן והתחלתי לשוט.

IMG-20191007-WA0003_712x1024

בתי החלה את מסלולה הצבאי כ”משק”ית חינוך” ביחידה “נחשבת” ב”ירוקים”, והתעתדה לשוב כ”קצינת חינוך” ליחידה נחשבת לא פחות באותו חייל, לאחר “בה”ד “1 ו”ההשלמה החיילית”. אלא שבמהלך ה”השלמה” נשלחה כמסופחת לתרגיל באחת מיחידות “חיל- הים”. היא פחות התרשמה מהם, אבל הם והמפקדות התרשמו ממנה ומיכולותיה להביא מזור לתחום החינוך באותה יחידה. וכך בבוקרו של יום סיום הקורס, כשאני עמלה על הבישול ,האפייה וארגון הפיקניק המאולתר לבסיס, מתקשרת אלי הילדה ואומרת בשקט : “אמא, שובצתי לחיל הים” . “אין דבר” אמרתי, מנסה לנחם: “יש יתרונות בחיל הים”. “מה הם?” שאלה הילדה, ומיד השבתי :”המדים הלבנים”, מנסה להתיידד עם “גאוות היחידה” החדשה וסמליה. “ומה עוד?” שאלה הילדה, מחניקה דמעה. לאחר כמה שניות או דקות של מחשבה הוספתי: “המדים הלבנים ביום חיל- הים..”

IMG-20170227-WA0010_765x1024

כשנסענו אחר -הצהרים ל”מסדר הסיום” עצרנו לרגע בדרך בקניון הסמוך באלונים. בעוד שאר בני המשפחה חיכו לי בסבלנות באוטו, נכנסתי לקניון לראות איזו מתנה  אמצא בכמה דקות, שתצליח לשמח את הסגמ”ית הצעירה. זר פרחים זה כבד, מיותר ומסורבל באירועים שכאלה, במילא אני זו שאצטרך להיסחב איתו כל הזמן. בחנות הצעצועים מצאתי זוג בלוני הליום צבעוניים, שעשו עבודה מעל ומעבר למצופה, ועליהם עוד ארחיב בסיפור אחר. אבל מה עוד אפשר לקנות, שייתן משהו סמלי הקשור ל”חיל הים”? כל ברווזי הפלסטיק הצהובים והמעוצבים שיש היום טרם היו באופנה.  אני לא יודעת על מה אתם הייתם חושבים חוץ מגלגל-ים מתנפח או מצופי פלסטיק. אפילו ירדתי מהר במדרגות קומה אחת, כדי לראות אולי יש בחנות הממתקים משהו “בנושא”, איזה מלח שוקולד בעטיפת זהב, או עוגן ממרציפן. למרות שניסיתי. לא הצלחתי למצוא שום גלגל הצלה להיאחז בו ולהגיע לחוף מבטחים.

IMG-20191007-WA0002_1024x739

החלטתי לשוב בריצה מהר לקומה העליונה, ולנסות שם את חנות הדיסקים והתקליטים. שיתפתי את בעלת החנות שתמיד היתה לה עצה טובה, וידעה מה להתאים למי, והתחלנו לחשוב מהר ביחד מה מתאים. אולי יש משהו של “להקה צבאית”? אולי משהו של “להקת חיל הים” אם בכלל עוד יש דבר כזה? לא מצאנו כלום , עד שפתאום ראיתי דיסק מתחבא לו ממש בקרן-זווית, הכולל את מיטב להיטי “להקת חיל הים” מהשנים שאני עצמי הייתי נערה, וצפיתי בהם משודרים בשחור-לבן ב”טלוויזיה הישראלית”בכל פעם שהיה להם צורך למלא “חור” בלוח השידורים או ביום העצמאות. אני לא זוכרת אם אני שלמתי עליו בפרוטות, או שהמוכרת שילמה לי כמה פרוטות בתודה על זה שאני לוקחת אותו, ומפנה לה את המדף. אבל ארזנו אותו יפה, ורצתי מהר לאוטו, מתמרנת עם הבלונים, מקווה שלא אצטרך לעשות את הדרך ל”בה”ד החינוך” (מזל שהוא עוד היה ב”צומת מסמיה” ולא בנגב) בשחיית חתירה מהירה אחרי האוטו עם שנורקל וסנפירים.

250px-YamMarchotEnsemble_1011x1024

כאשר לבסוף הסתיים הטקס, אחרי החיבוקים, הנשיקות והגאווה, נעמדתי זקופה כתורן והענקתי בהצדעה את הדיסק לקצינה החדשה בחיל- הים, שעוד נהנתה מיומה האחרון במדיה הירוקים. היא הסתכלה אלי ועלי משתוממת, כאומרת בלבה, ואולי גם בשפתיה : “אמא, מה זה הדבר הזה?”

אבל אתם זוכרים את ההמלצה מתחילת הפוסט? הדיסק הזה, ישב לו דרך קבע בתיקה של הקצינה החדשה, וזכה מידי פעם לרגעי תהילה, פדות והצלה. לא היה אירוע, יום-חג, טקס, התכנסות, מסדר חגיגי, עצרת, יום פעילות, יום ספורט, או הרצאה באותה יחידה, שהוא לא נשלף אחר כבוד מתיקה, ומילא כל “חלון זמן” לא מתוכנן שנוצר, מנעים את זמנם של עוטי המדים הלבנים בגאוות יחידה גדולה.

כאשר העבירה עם סיום שירותה “חפיפה” לקצינה שהחליפה אותה, מסרה לה בידיים בוטחות את הדיסק יחד עם מפתחות המשרד ואמרה לה: “זה הנכס העיקרי שיעזור לך במילוי תפקידך על הצד הטוב ביותר, שמרי עליו. הוא כמו מגדלור יציב בליל סערה רוגשת”.

 20190731_192611_860x1024

אז כמו שאמרתי לכם, אני כבר התרחקתי מימי “חיל –הים”, והבת כאמור היתה מעבר לים, אבל יש לי הרגשה שהדיסק שלי , אם לא נוגן שחוק עד דק בטקס המרכזי באותה יחידה, בטח קיבל קידום ונוגן בשידור ב”גלי צה”ל”.

______________________________________________

תמונה 1-תיק שכל-מתוך נוסטלגיה אונליין-אתר הנוסטלגיה הישראלית nostal.co.il

תמונות 2,4-חייל ואוניה של חיל הים האמריקאי, כפי שצולמו השבוע בארה”ב  לאות הזדהות והסכמה עם הפוסט.

תמונה 3-ברווז פלסטיק צהבהב מסיפור אחר

תמונה 5-עטיפת אחד מתקליטי “להקת חיל הים” כפי שמופיעה בערך “להקת חיל הים” ב”ויקיפדיה”.

תמונה 6-המגדלור בחוף פאפוס כפי שצולם במהלך הקיץ האחרון

עוד מהבלוג של 1meyrav2

תצוגה מקדימה

מעברים

היום הפוסט בסימן מעברים. בכל ראשית סתיו יש את החצב הראשון שפוגשים, שמכריז בגאווה זקופה ושקטה ש"יש מצב" שהקיץ יגיע בסוף לקיצו. את הראשון שלי לסתיו הזה  פגשתי ביום שישי שעבר, כשנסענו לירושלים לבקר את "אמא שלו" בדיור המוגן...

תצוגה מקדימה

הג'ינג'ית האימתנית

בימים האחרונים כשאני שומעת שמדברים על נהלל במהדורת החדשות ברדיו, בגלל עוד עגלה שהתגלתה כנגועה בכלבת, הסיפור שאני הולכת לספר לכם יכול להיות לא מצחיק בכלל. אותי הוא לא הצחיק מלכתחילה, למרות שכמו שאספר אותו, הוא בטח יצחיק...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

נהגת בוס

לפני הרבה שנים, המון, כשעוד הייתי נערה צעירה לפני גיוס, מה שמכנים היום מלשבי"ת, יצאה שמועה, שהתבססה על אמת, שאולי לא כדאי להספיק ולעשות רישיון נהיגה לפני הגיוס, כי הצבא עשוי לקחת את הבנות בעלות הרישיון להיות נהגות במהלך...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה