הבלוג של 1meyrav2

בדים מדברים-הבלוג

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר... +עוד

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר משם מותג העיצוב שלי המוכר כ"בדים מדברים". לצד העיצוב והכתיבה עוסקת בהוראה תומכת ומתקנת דרך הכנה לבגרות במקצועות ההיסטוריה, התנ"ך והאזרחות.

עדכונים:

פוסטים: 101

החל מאוגוסט 2017

על הספר “יום אחד בדצמבר” אני כותבת סקירת קריאה הפעם. אהבתי את הספר, אבל כל מילה שאכתוב עליו מעבר לעובדה שנהנתי ממנו עשויה לפגום בהנאתו של הקורא, אז הוספתי שני סיפורים קטנים שלי, שמתקשרים לאופיו של הספר, לעיר בה הוא מתרחש-לונדון, ובעיקר, כמו תמיד בסיפוריי, אלי.

11/06/2019

כבר סיפרתי לכם בעבר שאחד הדברים המשמחים שהקנה לי מעמדי כבלוגרית ב”סלונה”, הוא הזכות לקבל ספרים במתנה כדי לקרוא להנאתי, ואחר כך לספר לכם בסקירת קריאה כתובה עד כמה נהניתי.

IMG_20190610_225954_768x1024

אני מגדירה את עצמי כ”חובבת קריאה”, למרות שאני קוראת לא מעט, הייתי שמחה לו הייתי מגיעה ומצליחה לקרוא יותר. באותה נשימה אני מגדירה את עצמי גם כ”אוהבת ספרים” לפעמים אני קונה לי כמה ספרים חדשים במבצע כזה או אחר שכולו הבטחה , לעיתים מקבלת מחברה, ולעיתים רחוקות גם מחליפה בספריה. היו כמה שנים מאושרות שאת השעורים לתלמידיי  נתתי בתוך חדר בספריה האזורית שהיא גם ספריית בית הספר, ואז זה בכלל היה סידור מושלם. העבודה היה רק התירוץ, יכולתי לקחת בסופו של יום ספרים מהשורה הראשונה על העגלה, כמעט ראשונה בתור ההשאלה. הספרניות אמרו שבמקביל למדו שיעור או שניים דרך הקיר יחד עם התלמידים שלי,כך שכל הצדדים יצאו מרוצים.

IMG_20180824_092344_1024x854

החוויה החדשה הזו, שמגיעה חבילה מהדואר, ובתוכה מחכה לי ספר קריאה שכולו הבטחה, היא באמת הנאה צרופה. ואני יודעת שעכשיו ספקן או שניים מבין קוראיי היו רוצים לשאול: “ומה יקרה אם הספר שתקבלי לא ימצא חן בעיניך?” אז באמת, זה כבר קרה לי…ומאז, אני בררנית עוד יותר בבחירת הספרים שאני מבקשת שיגיעו אלי, וטפו..טפו..זה עובד.

הבעיה העיקרית בכתיבת סקירת קריאה, היא לכתוב משהו כזה שימשוך את הקורא לקרוא בספר ועם זה שלא יקלקל לו את חווית הקריאה, ועדיין להתייחס לנושא. אז כאשר אני מתייחסת לספר “יום אחד בדצמבר” שכתבה ג’וזי סילבר בהוצאת “דני ספרים”, אני לא יכולה לכתוב הרבה, כי כל מה שאכתוב, יקלקל. זה אחד מהספרים שדי בהתחלה ברור לנו מה יקרה בסופו. אבל מה שעושה את ההנאה מהספר, היא הדרך אותה יעברו הגיבורים, ואנחנו איתם. נהניתי מכל רגע בקריאתו, חיכיתי לדעת אם, מתי, ואיך יתרחש הסוף הטוב, אבל לא רציתי שהספר ייגמר. ולצערי הוא הסתיים די מהר, כי כל רגע שהתפנה לי, שבתי אליו מתוחה. הספר בהחלט עונה להגדרה “רומן למשרתות אינטליגנטיות”, מה שמיד מצריך סיפור עוד קטן משלי, איך לא? אז אספר לכם.

IMG_20180826_141628_1024x768

לפני שנים, היה לי ספר בקריית- טבעון, לא כזה שקוראים בו, אלא כזה שקורע במחיר, וגם גוזר את השער, שסמוך למספרה שלו נפתחה חנות ספרים, עם מוכרת שהיא אשת שיחה וספר.  ניתן היה לקנות בחנות ספרים חדשים, ולהחליף במחיר סמלי משומשים . לכל תספורת, וגם צבע (מה שבהחלט מגביר את התדירות) התלווה ביקור בחנות ושיחה עד שהגיע תורי, במקום לשבת במספרה ולעלעל בעיתוני “לאשה”.

 יום אחד, לקראת סיום שנת הלימודים ולפני החופש הגדול, באתי ואמרתי לה: “אני זקוקה לרומן למשרתות” שזה אומר: “בא לי לקרוא ספר, בלי להתאמץ, בלי להתעמק, בלי לחשוב, שיהיה רומנטי, עם סוף נהדר, נשיקה, חיבוק, טבעת, בלי כאבים גדולים מידי, בלי מחלות קשות, רצוי גם עם שקיעה, חוף ים ונוף אקזוטי”. המוכרת מיד קלטה את בקשתי, ונתנה לי ספר שנראה לה כעונה על ההגדרה. כשחזרתי הביתה חיכיתי לרגע בו אוכל להתרווח על הכורסה, לאחוז בספר, להריח את דפיו ולהתחיל לקרוא. התחלתי, ועד מהרה הרגשתי שהוא מעט רדוד בעבורי. ניסיתי, בכל זאת עוד כמה עמודים, (שזה אומר לא ה-50 עמודים הראשונים, אלא -100) וחשתי שזה לא זה.

IMG_20180824_120349_1024x768

שבתי אליה אחרי מספר ימים, לא מחכה לספר, ואמרתי לה: “מסתבר שהמשרתת שלי מעט יותר אינטליגנטית ממה שהערכנו”, צחקנו, ובחרנו יחד ספר אחר שענה על ההגדרה: “רומן למשרתות אינטליגנטיות”.  אז ממש ככה גם הספר הזה, מצחיק, ממזרי, כתוב טוב, מסופר גם על ידי “הוא” וגם על ידי “היא”, ויש גם את “ההיא”. הוא מומלץ מאוד כספר לטיסה, לחופשה, לשפת הים או הבריכה, וסתם כדי לנקות את הראש וליהנות.

יש לספר עוד יתרון גדול, הוא מתרחש בלונדון, ואתם יודעים בלונדון אפילו היאוש נעשה יותר נוח. קוראים לו “יום אחד בדצמבר”*, והוא באמת מתחיל ביום אחד של חודש דצמבר בלונדון , אבל מתמשך על פני כמה שנים, וכך גם מחולקים פרקיו, והעלילה מביאה התרחשויות בכל מיני ימים, בדצמבר, וגם בחודשים אחרים, בלונדון.

IMG_20180824_144303_1024x768

אני לקחתי לי בקיץ שעבר “יום אחד באוגוסט” בלונדון.  בזכות זה הפוסט מלווה בתמונות  מהעיר המדהימה הזו.

ולמה יום אחד בלונדון, תשאלו? גם אם לא שאלתם, אתם יודעים, אשמח לספר. בשנה שעברה בננו הצעיר יצא ל”רגילה” מהצבא והתאים לנו לאפשר לו להגשים חלום, שלא מומש עוד מהבר-מצווה, ולנסוע למשחק כדורגל של קבוצתו האהובה “ליוורפול” במגרשה הביתי. הוא מאוד  רצה יחד עם אבא כמובן, אלא שאז הסתבר שהמועד יוצא על יום הולדתי (ה-59) שהוא גם יום הנישואים שלנו. אבא רצה לבטל את הרעיון, ואמא הזורמת (באופן מפתיע) אמרה: “אני נוסעת אתכם” תוך התחייבות מפורשת לא להפריע להם לעודד כמו שהם אוהבים, גם עם מילים שלא כתובות בספר הנימוסים של חנה בבלי.

נחתנו בחמישי בערב, שישי היה יום ההולדת שאל בוקרו  התעוררתי במלון לונדוני נעים, מוקפת בבעל, ילד בלונים והמון ברכות על הצג, בשבת וביום ראשון נסענו לליוורפול לראות את המשחק**, וגם חזרנו ממנו, ומאוחר באותו לילה טסנו הביתה.  יצא כך, שהרגשתי באמת כמו במבצע ההוא שהיה פעם ב,”לאשה” שעוד הכרתי מהתור לספרית ב”בית היופי” בנהלל, וברוחה של העיר “מלכה ליום אחד”. יום שלם הייתי “ילדת יום הולדת” בלונדון, וכלה לעת ערב, נהנית מכל שנייה ושנייה. אני אומרת לכם, אין מומלץ מזה, אני רק תוהה איפה הם יירצו לראות משחק השנה…..

IMG_20180824_134836_1024x820

מזג האוויר בלונדון היה גשום וחורפי, אפילו רכשתי לעצמי מטרייה, ולרגעים הרגשתי בכלל כמו “מרי פופינס”, אבל זה כבר לסיפור אחר.

 היות שהגענו ללונדון מתוך שרב נוראי בארץ, וחזרנו לאותו שרב בדיוק, אפילו האוויר לא זז בהעדרנו, היה די נחמד בתוך אוגוסט להרגיש קצת כמו בדצמבר, אז לחום הקיץ גם השנה, אני ממליצה על “יום אחד בדצמבר”.

_____________________________________________-

*כריכת הספר: יום אחד בדצמבר-ג’וזי סילבר. הוצאת דני ספרים.

**על המשחק ההוא בליוורפול ועל חווית הכדורגל שחוויתי בו, כתבתי את הפוסט “התפתחות של פוקימון”, שהוא אחד האהובים עלי. מי שטרם קרא, כדאי לו.

עוד מהבלוג של 1meyrav2

תצוגה מקדימה

הג'ינג'ית האימתנית

בימים האחרונים כשאני שומעת שמדברים על נהלל במהדורת החדשות ברדיו, בגלל עוד עגלה שהתגלתה כנגועה בכלבת, הסיפור שאני הולכת לספר לכם יכול להיות לא מצחיק בכלל. אותי הוא לא הצחיק מלכתחילה, למרות שכמו שאספר אותו, הוא בטח יצחיק...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

נהגת בוס

לפני הרבה שנים, המון, כשעוד הייתי נערה צעירה לפני גיוס, מה שמכנים היום מלשבי"ת, יצאה שמועה, שהתבססה על אמת, שאולי לא כדאי להספיק ולעשות רישיון נהיגה לפני הגיוס, כי הצבא עשוי לקחת את הבנות בעלות הרישיון להיות נהגות במהלך...

תגובות

פורסם לפני 11 months
תצוגה מקדימה

הפסקה מתודית-מחנה יהודה

בזמן האחרון, אני פוגשת אנשים רבים מידי , שכאשר הם רואים אותי, הם עושים מן פרצוף מתנצל כזה, ואומרים לי: "אוי, אני מצטער, לא הספקתי לקרוא את הפוסט האחרון", מה שמחזיר אותי באופן מידי ולא משמח לימי העבר הזוהרים שלי כמורה בכיתות,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה