הבלוג של 1meyrav2

בדים מדברים-הבלוג

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר... +עוד

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר משם מותג העיצוב שלי המוכר כ"בדים מדברים". לצד העיצוב והכתיבה עוסקת בהוראה תומכת ומתקנת דרך הכנה לבגרות במקצועות ההיסטוריה, התנ"ך והאזרחות.

עדכונים:

פוסטים: 91

החל מאוגוסט 2017

סיפור קצר ומחויך מאוד על ניסיונות הטיסה לירח, מתוך החלום האמריקאי, ומקרקע המציאות הישראלית , כולל המקומית-הנהללית. ואיך הכל מתחבר ביחד ? אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט, שייקח אתכם בטיסה מסחררת דרך כל התחנות מנהלל ועד החלל.

14/04/2019

יש דרכים שונות להתמודד עם או לכתוב על השבוע שחלף, או על מה שעומד לפתחנו. אפשר לכתוב על הבחירות, אפשר לכתוב משהו לפסח, ואפשר לנדוד עד הירח, וגם זה יהיה אקטואלי.

על הבחירות, כתבתי בשבוע שעבר.

לפסח, כתבתי בשנה שעברה. כתבתי אז שני פוסטים,  אז מי שרוצה פסח, יכול להיכנס אליהם, הם גם מצחיקים, וגם מביאים מרוח החג. [איך עשיתי סדר, או אי סדר בסדר-20.3.18 הריצה אחר המצה...בנהלל 27.3.18]

אז מה נשאר? הירח. יש שיגידו שזה “אסקפיזם”. “תראי מה קורה מסביב, ואת בירח?”  ואני אומרת לכם, מרגע לרגע, ההכי ארצי שיש כרגע, זה לכתוב על הירח.

יחסיי עם הירח התחילו לפני שנים רבות, עוד כשהייתי הולכת ברגל בערב עם אבא להביא חלב מהמחלבה, היינו מתבוננים בשמים, והייתי מדקלמת את השיר מהספר של אנדה עמיר שאמא אהבה להקריא לי:

IMG_20190413_231111_736x1024

מאוד אהבתי את השיר הזה, ודקלמתי אותו גם לילדיי כשהיו קטנים. זכרתי שאת האיור בספר אהבתי פחות, היום כשפתחתי לצלם אותו, הבנתי למה.

IMG_20190413_231102_1024x965

אבל בואו נחזור לקרקע יציבה, לירח. במסגרת “החינוך למדע” שאמא העניקה לי, היא הרחיבה את אופקיי גם עם ספר שלמיטב זיכרוני נקרא : “טיסה אל החלל” . מאוד אהבתי כשהקריאה לי ממנו, אני בעיקר זוכרת שהיתה בו תמונה של “לייקה”, הכלבה שטסה לחלל.

יום אחד, כשרצתה אמא ללכת למקום כלשהו בכפר, וסירבה לקחת אותי איתה, ביקשתי שתגיד לי לכל הפחות לאן היא הולכת, והיא הפטירה בכעס: “אני טסה לירח!” בלית ברירה, נותרתי בתחנת -האם, בבית. לא הרבה זמן לאחר מכן, כשהגיע אחיה הצעיר מהצבא, ושאל אותי: “מירב, איפה אמא?” עניתי בלי שמץ של היסוס: “אמא טסה לירח!”

לכן, שכאשר הייתי בת 10, נחת לבסוף אדם על הירח, זה נראה לי מאוד הגיוני, הגיוני הרבה יותר מאשר שיצמח למשל אי פעם עיגול נוסף בנהלל. כל אחד מאתנו, בני הגיל הנכון, זוכר בוודאי איפה היה בלילה בו נחתה “אפולו 11″ על הירח, כמו שהוא לא ישכח איפה היה בלילה בו נרצח רבין. אני שיחקתי עם בני דודיי על המרפסת הקדמית של ביתם בכפר סירקין כשהיא נחתה על הירח.

547295501001081640360no_1024x576

בעלי ואבי ילדיי, ראה גם הוא את המראות ושמע את הקולות, ואיך שלא מסתכלים על זה הוא ראה אותם הרבה יותר קרוב ממני לזירת ההתרחשות. הוא עוד היה ילד אמריקאי קטן וחביב. אז אולי לא היה יותר קרוב ממני לירח, אבל בטח יותר קרוב ליוסטון. הוא גם בניגוד אלי הבין את השדרים והאותות בשפת המקור בלי התיווך של חיים יבין, ובצבע. אני מניחה שלו היו אומרים לו אז, שיום אחד עוד יהיה בעל משק בנהלל, למרות שכבר זכה לראות אותה במו עיניו, כתייר מסיבוב באוטובוס תיירים בעיגול, היה חושב שזה הרבה פחות הגיוני מנחיתת אדם על הירח.

15230813_10207932203883457_8172174919857860104_n_1024x1024

עברו חלפו להן השנים, השתנו הזמנים, וישבנו השבוע, שנינו, רתוקים למסך הטלוויזיה במהלך שני ערבים.

על יום שלישי, הרי אין מה להוסיף, הבטחתי שלא אכתוב על הבחירות.

אבל ביום חמישי, נסחפתי לאט לאט בהתלהבות שלו.  מתבוננים שנינו יחד בהיסטוריה הישראלית שהולכת ונרקמת לנגד עינינו , ובין לבין, משוחחים לנו. אתם יודעים איך זה, התרוממות הרוח, והשפעתו של הירח הוציאו מאתנו דברים טובים, “אסקפיזם”, אמרתי?

בהתחלה, הוא פשוט ביקש שאזיז את רגליי הפרושות להן לרוחב הספה, כדי להתיישב לצדי, ובחיוך אמרתי לו:  “אתן לך, כשחללית ישראלית תנחת על הירח!” ותוך כדי, נזכרת באגדה האורבנית ההיא, ומתפוצצת מצחוק  על מר גורסקי וניל ארמסטרונג (אני יודעת, מי שלא הבין, זה הרגע לעשות על זה גוגל-”הבן של השכנים וניל ארמסטרונג”), ואני התכוונתי רק לשבת.

אח”כ כשכבר ישב לצדי הוא נזכר שבעצם מודעות עמוקה לנדל”ן היתה לו כבר מזמן. אמרתי לכם, אמריקאי. גם זה קרה לפני הרבה שנים (1998 ליתר דיוק) . אז, לו היו אומרים לו שיהיה יום אחד עורך דין, שיעסוק בנדל”ן אמיתי על הקרקע בנהלל, הוא היה אומר בטוח שנחיתה של יצורים מהחלל על שדות נהלל תהיה יותר ראלית. אבל הוא לא אחד שרק מדבר, הוא גם עושה. יום אחד כשמצב המושב, החקלאות, וגם מצבו של חשבון הבנק שלנו היה בכי רע, הוא אמר לי תשמעי: “החלטתי לקנות לילדים מגרשים על הירח!” אתם מכירים אותו, ומכירים גם אותי. אחסוך לכם את כל מה שאמרתי באותה שיחה. אבל אתם יודעים, אשה כנועה, לבסוף הסכמתי, לאחר ששלף את שורת המחץ:  “מה מצבנו הכלכלי הריאלי על פני כדור הארץ, אנחנו כבר יודעים, אבל אולי דווקא מהירח עוד תהיה הפתעה?” עם הטיעון הזה כבר לא יכולתי להתווכח. אמר ועשה. אני כבר לא זוכרת כמה עלתה ההשקעה הזו, ללא יעוץ של עורך-דין, אבל לא הרבה זמן אחרי זה הגיעו בדואר מארה”ב מבוילות ומגולגלות בתוך גליל מקרטון קשיח תעודות “קושאן” אמיתיות של כך וכך אקרים לכל אחד משלושת ילדינו, על קרקע הירח. האמת, הכי קרוב לזה שהגיע ככה הביתה משלוח בדואר אי פעם, היו התעודות שהקפדתי לקנות כאשר הילדים נולדו ורציתי להמשיך את המורשת של סבא וסבתא, ולקנות להם עץ ביער הילד של הקרן הקיימת.  התעודות המרגשות הללו, אלו וגם אלו ,נמצאו היום בבוידעם, סמוכות מאוד, ובן הזקונים שלנו שחילץ אותן לצורך התצלום לפוסט, גילה להפתעתו הרבה שחוץ ממשק בעיגול החדש בנהלל, יש לו עוד קצת נדל”ן מניב שמעולם לא ידעעל קיומו. בהמשך הערב רק ניסה לחקות (בהצלחה מרובה) את קולי מתקוממת על עצם קיום העסקה, כשהיה בן פחות משנה.

IMG_20190414_102130_1024x768

ולמה אני אומרת מניב? כי ברגעים האלו, כשישבנו וחיכינו לתמרונים של ה”גשושית” , כמו שנקראה הצידנית המעופפת בחלל, לפני שאמרתי לבעלי בקול שאינו מבשר טובות:”או, או, יוטסון, ווי האב אה פרובלם”, ושוב מחייכת לעצמי, עד כמה המשפט רלוונטי מאי פעם, הוא אומר לי: “אולי הגשושית תנחת על הקרקעות של הילדים שלנו בחלל?” ומוסיף בצניעות מתרברבת :”את רואה שהרחקתי ראות”, ואני כבר רואה בעיני רוחי איך כמו במשחק “מונופול” אנחנו הולכים לגזור קופונים, או לפחות לקבל 200 לירות מכל מי שיעבור שם.

270px-Monopoly_board_on_white_bg_1024x694

ואז אתם יודעים, אחרי ששללנו את התאוריה הצינית של בני דורנו, שאולי הכל בכלל הפקת אולפנים מפוארת, ואין גשושית, ואין חלל, וברוח המודרנית שהכל בכלל “פייק ניוז”, בטח אחרי שראינו את רעיית ראש הממשלה ובעלה, מתיישבים להם לאחר כבוד מול הצגים וההצגה. (אין כמו תאוריית קונספירציה טובה)

פתאום, הבנו שהנה היא הולכת להתרסק לה שם למעלה, ואיתה כל תקוותינו להיות על המפה, ואם לא על המפה, לפחות לזקוף קצת את הגב בגאווה לאומית, והוא, להלן: “העורך-דין”  אומר לי : “אולי תוגש תביעה ייצוגית של בעלי המגרשים על הירח?”

שבעי אכזבות ,מפלות והתרסקויות השבוע, החלטנו לנחות  ממרומי האשליות אל קרקע המציאות, נהנים מהחידוש הלשוני, הדו משמעי, שיהפוך ללא ספק למטבע לשון ישראלית: “יהוד, ווי האב א פרופלם”. רצינו  ללכת למיטה, בידיעה ברורה  שלמרות שאיננו רוצים בזאת, שוב נקום בבוקר עם ביבי. אבל אז קראתי ברשת החברתית הודעה שאמרה שערוץ 12, בעקבות המדגם של מינה צמח, מברך על הנחיתה הישראלית המוצלחת על הירח.

23_1024x716

כך או כך, למדנו מהניסיון, שבאמת אין לדעת מה ילד יום, או יומיים, ובארגז בבוידעם, ימשיכו לשכון להן יחדיו בשלווה ובנחת תעודות הקרן הקיימת, עם תעודות הנדל”ן האמריקאיות בירח.ואם שמעתי נכון, מתנהל שם משא ומתן אינטנסיבי על רוטציה.

____________________________________________________

תמונה 1-מילות השיר “דוד ירח בשמים” מספרה של אנדה עמיר-שירי ילדים

תמונה 2- איור של נחום גוטמן לשיר “דוד ירח בשמים” בספרה של אנדה עמיר-שירי ילדים.

תמונה 3-ניל ארמנסטרונג על קרקע הירח-צילום נאס”א.

תמונה 4-נהלל-העיגול השני (מתוך תמונת הדף “נהלל” בפייסבוק)

תמונה 5- תעודות “יער הילד של הקרן הקיימת” וגליל מסמכי הבעלות על קרקע הירח.

תמונה 6-לוח “מונופול” התמונה מתוך הערך “מונופול-לוח משחק” בויקיפדיה. (בתוספת תודה מיוחדת לדפנה המיוחדת)

תמונה 7-חדר הבקרה ביהוד של Space.il חדר הבקרה ביהוד-צילום יח”צ.

עוד מהבלוג של 1meyrav2

תצוגה מקדימה

הפסקה מתודית-מחנה יהודה

בזמן האחרון, אני פוגשת אנשים רבים מידי , שכאשר הם רואים אותי, הם עושים מן פרצוף מתנצל כזה, ואומרים לי: "אוי, אני מצטער, לא הספקתי לקרוא את הפוסט האחרון", מה שמחזיר אותי באופן מידי ולא משמח לימי העבר הזוהרים שלי כמורה בכיתות,...

תצוגה מקדימה

הג'ינג'ית האימתנית

בימים האחרונים כשאני שומעת שמדברים על נהלל במהדורת החדשות ברדיו, בגלל עוד עגלה שהתגלתה כנגועה בכלבת, הסיפור שאני הולכת לספר לכם יכול להיות לא מצחיק בכלל. אותי הוא לא הצחיק מלכתחילה, למרות שכמו שאספר אותו, הוא בטח יצחיק...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

נהגת בוס

לפני הרבה שנים, המון, כשעוד הייתי נערה צעירה לפני גיוס, מה שמכנים היום מלשבי"ת, יצאה שמועה, שהתבססה על אמת, שאולי לא כדאי להספיק ולעשות רישיון נהיגה לפני הגיוס, כי הצבא עשוי לקחת את הבנות בעלות הרישיון להיות נהגות במהלך...

תגובות

פורסם לפני 9 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה