הבלוג של 1meyrav2

בדים מדברים-הבלוג

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר... +עוד

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר משם מותג העיצוב שלי המוכר כ"בדים מדברים". לצד העיצוב והכתיבה עוסקת בהוראה תומכת ומתקנת דרך הכנה לבגרות במקצועות ההיסטוריה, התנ"ך והאזרחות.

עדכונים:

פוסטים: 91

החל מאוגוסט 2017

מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע? שואל השיר. והתשובה הפשוטה כי למרות שמחת החג והעליצות השורה בו, ההכנות לפעמים גובות מחיר של דמעות. סיפור אישי מחויך של אם המסווגת את ילדיה לפי טיפוסים שונים, ועל פיהם גם על ההכנות לחג.

18/03/2019

התלבטתי לא מעט מה אכתוב לקראת פורים. אתם יודעים, שיר הילדים המוכר הרי שואל: “מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?”, ואילו אני מיד עונה:” רק זה חסר לי, בקושי עם פעם בשנה הסתדרתי”.

הדבר הכי חשוב ושימושי שיצא לי מפורים מתוך החיים ולהמשכם, הוא המשפט שהגיתי אחרי דם, יזע ודמעות. מצדי אתם אפילו יכולים לשנן אותו, וגם להשתמש בו בשעת הצורך. אתם אפילו יכולים להגיד: “מירב אמרה” (גילוי נאות-יש לי כמה חברות שכבר אימצו אותו במהלך חייהן) והוא : “לא מדברים איתי על פסח עד שלא מסיימים עם פורים!”. אם תחשבו על המשפט לרגע, תסכימו איתי שיש בו הרבה הגיון פנימי מובנה ולמידה נרכשת.  בעוד אני הייתי מחרפת את נפשי בהתקנת התחפושות והילדים לפורים , אמי זיכרונה לברכה, וחמותי שתחיה, היו מתחילות לברר איתי ברורים מברורים שונים, שעיקרם “עם מי?” ו”אצל מי?”, ו”תור מי? ו”איפה היינו?”, ו”מה עשינו?”, ו”מה נעשה?” ו”מה נכין?”  ו”מה נאכל?” בפסח, שמבחינתי היה באותם רגעים אי שם מעבר להרי החושך , שכן, עמדתי בפני בעיה עצומה, קיומית ועכשווית, לצלוח את הפורים המתקרב בגבורה.

IMG-20190317-WA0027_682x1024

חדי המחשבה מבניכם יצקצקו בלשונם ויגידו: “לך יש בעיה עם פורים? את הרי יודעת לתפור”, יודעת, כן, אבל לא יודעת הכל, ובטח לא את מה שציפו ממני כפי שתראו בהמשך. מעולם  לא ראיתי בהכנת התחפושות לפורים את גולת הכותרת שלי כתופרת חובבת (אז) ,ובטח לא כאם.  אבל כמו שאומרים “זרמתי”, ומילאתי את המשימה בנאמנות ובכוונה. התוצרים יצאו בסופו של דבר לא רעים, ותמיד נעשו בשעות הלילה המאוחרות, לצד עבודתי במשרה מלאה בבית הספר.

לא אלאה אתכם בפרטים מיותרים, אבל יש לי שלושה ילדים, שתי בנות ובן. לא אציין בפניכם מי מהם בדיוק עונה על כל אחד מה”טייפים” (עשוי להישמע לא טוב אם אומר “טיפוסים”) המצוינים בהמשך. אכנה אותם לצורך הסיפור: “טייפ איי”, “טייפ בי” ו”טייפ סי”, אני בטוחה שגם לכם יש בבית מכל הדגמים, עם כל הווריאציות, לא של התחפושות, של הילדים.

New Doc 2019-03-18 20.48.53_7

אוסיף עוד פרט חשוב, כשבנותיי היו בגילאי הגן, עוד לא היה מקובל אצלנו בכפר לקנות תחפושות, אפילו התייחסו לתחפושות קנויות במבט מעט עקום, זה היה בזבוז כסף, “עירוני”, והן נתפסו כדליקות, נוצצות ומצועצעות.

גם לא היה לנו לצערי ,העתק לרעיון הגאוני ביותר שהומצא בקיבוצים, “מחסן תחפושות”, וכך נרתמנו כולנו  למשימת הכנת התחפושות שהיו עממיות וחובבניות.

הקפדתי לתפור תחפושות מבדים טובים, נושמים ,רכים, לא דליקים, שמגעם עם הגוף נעים. מזכירה לעצמי שמותר לחפף מעט בגימורים, בכל זאת זו רק תחפושת. האמת, זה עבד נהדר, עד ששנה אחת, לאחת הילדות בגן  קנו הוריה הקפיטליסטים תחפושת “בורגנית” ו”עירונית” של “מלכת אסתר”, או “מלכת משהו” ,מבדים בוהקים ומתקתקים. ואם כל זה לא מספיק , גם עם חישוק רחב בתחתית השמלה, שניפח אותה כמו שצריך.  עם זה כבר לא היו לי כלים להתמודד, למרות שבתי, העונה על ההגדרה “טייפ בי” אמרה לי שוב ושוב :”אמא, אז תשימי במה שאת הכנת חישוק”. אתם מבינים, ניסו לחשק אותי, ולזה לא היה לי חשק בכלל.

אתם יודעים, זה גם לא היה פשוט להחליט למה מתחפשים, וזה בדרך כלל התחלף מרגע לרגע, וככל שהחג התקרב, זה התחלף עוד יותר מהר, ולכן, נולד אצלי עוד כלל ברזל שקשור לפורים : עד שאמא קונה את הבד, מותר להחליף, מרגע שנקנה הבד, אין החלפות ואין חרטות! זה לא תמיד עבר בקלות, אבל ככה זה בחינוך, הפגנתי נחישות.

מצוידת ברשימת המשאלות והחלומות, הייתי מגיעה לחנות הבדים בטבעון, קונה מהבד הזה, וגם מזה, ועוד קצת מזה בשביל הזה, ועוד הרבה סרטים וקישוטים בשפע, ומתחילה לתכנן ולגזור ואחר כך גם לתפור, נעזרת במורתי היקרה לתפירה, רוחלה ז”ל .

“טייפ איי” שלי תמיד אמרה לי למה היא רוצה להתחפש, וזה תמיד נשמע לי הרבה יותר פשוט בהתחלה, ממה שהתכוונה  שייצא בסוף. אז, לא היה נהוג להגיד “אימוש”, אבל זה הרגיש אותו דבר. ראשית הייתי אומרת: “בטח!”, ואחר כך שוברת את הראש איך אצליח להתמודד עם המשאלה, ולמה לעזאזל אמרתי כן .

כך קרה כשביקשה שאכין לה את “לילי הנמרה”, ואני חשבתי לעצמי, בסדר, אכין אוברול מבד סטאן עם הדפס נמר שראיתי בחנות הבדים, והתלבטתי מעט איך בדיוק אכין או אחבר את הזנב. אז הסתבר לי שזה לא נמר נמר, אלא “טייגר לילי” מ”קפטן הוק”. כדי להבין מה נפל עלי בהתנדבות,  ישבתי לראות ב”לופים” את קלטת ההצגה, כדי להיות עד כמה שאפשר “נאמנה למקור”.

New Doc 2019-03-18 20.48.53_1_877x1024

כשביקשה להיות “אריאל” מ”בת הים הקטנה” הצלחתי להתמודד אפילו עם הקונסטרוקציה של הסנפירים והזנב, אבל נרשמו דמעות מחאה וצער, כשלא הצלחתי להכין עם הפן שקניתי במיוחד לכבוד המאורע, את הסלסול בבלורית השיער, אחרי שעה של ניסיונות נפל מול הראי.

New Doc 2019-03-18 20.48.53_3_748x1024

גם עם הסרפן הכחול של “בל” מ”היפה והחיה” בסוף התמודדתי, שוב, אחרי התעמקות למדנית בקלטת וגם בגסטון.

מרגישה תמיד שהיא מביאה אותי לשיאים שלא פיללתי להם בתחומי העיצוב והתפירה, כמו גם ביכולת ההכלה וההתאפקות ההורית.

ל”טייפ בי” תמיד היו בקשות הרבה יותר צנועות ופשוטות, היא הכירה במגבלות הכוח, הכוח של אמא שלה להתמודד עם יעדים מסובכים, למעט אותו חישוק. מאז אותו אירוע התחלתי לקנות גם לה  את השמלות ההן, שלא משנה איך נקראה התחפושת, העיקר שהיו בצבע וורוד, ושה”סיבוב” היה כמו שצריך. קצת טול צבעוני, נצנצים,  ו”אקססוריס” נכונים-כתר ושרביט עשו את העבודה.

אבל האירוע שייזכר לעד בתולדות המשפחה הוא אותה שנה, שהיא החליטה שהיא לא רוצה להתחפש. למרות שהיתה רק בת שלוש, בגנון, ותחפושת הליצן מבד פוטר איכותי בורוד -לבן היתה מוכנה, עוד מאחותה הגדולה (כמו ששימשה בהמשך גם את אחיה הקטן, ועוד הרבה ילדים מתוקים בדרך) דעה מגובשת ועצמאית היתה לה, גם היתה. היא החליטה למגינת לבי שהיא לא רוצה להתחפש. “בסדר”, ניחמתי את עצמי, “יעבור לה עד בוקר החג בגן”. רמזתי לה מידי פעם מה מצופה ממנה, והיא בדרכה רמזה לי, מה יקרה באמת, או מה מצופה ממני. לא ארחיב בפרטים, אבל בבוקר החג, כשכל הגן, הכפר, העם היהודי, המזרח התיכון  והעולם התחפשו,  הבאתי לגן ילדה לבושה בבגדים רגילים, עם שקית ביד, ש”אם במקרה אולי יתחשק לה”, לא התחשק לה! אז, הייתי בטוחה שנכשלתי כאם. לשמחתי, מאז  היא הספיקה ללבוש הרבה תחפושות ,ורקדה בהרבה מסיבות והופעות, ולשמחתי שרותי ה”רווחה” טרם התדפקו על דלתי.

New Doc 2019-03-18 21.28.06_1

“טייפ סי” הוא הקל מכולם. ככה זה עם בנים, או עם אימהות מתבגרות ומותשות. במעט השנים שהחליט לשתף פעולה עם המנהג הנלוז הזה של תחפושות , היינו נוסעים יחד לחנות במגדל העמק, קונים עוד משהו עם חרב, סרט על הראש, מסכה על העיניים, מגן על החזה, מוודאים שוב שלא היה לנו בדיוק כזה  בשנה שעברה. התחפושת נקראה בדרך כלל  בשם שהכיל או את המילה “סופר” או את המילה “מן” או את שתיהן יחד.

אני סיימתי עם הכנת תחפושות, אפילו התחלתי לחבב את החג, אם כי המשכתי להקפיד לא לדבר על פסח עד שלא נגמר פורים. הבנות ממשיכות להתחפש, העיר הגדולה מזמנת חגי פורים מושקעים מאין כמותם.”טייפ איי”בחרה בבן זוג יצירתי, בעל ידיים טובות, והם מתחפשים כל שנה, ומסתובבים ברחבי העיר עם תחפושות מקוריות שהתקינו בעצמם, ו”טייפ בי” ממשיכה לקנות תחפושות הכוללות שמלה יפה ואקססוריז משלימים.

אבל אתם יודעים, נהייתי סבתא. השבוע בהיותי  ב”יום הסבתאות” שלי, שאלתי לתומי את בתי : ” את מחפשת את הילדה?”  מחכה לשמוע ממנה שזה מוקדם מידי, והיא ממש לא בעניין, הרי הקטנה קטנה, ומי צריך את כל ההתעסקות הזו.

“בטח אמא!”, אמרה לי, והוסיפה: “ואם אנחנו כבר מדברות, יש לי רעיון, מאוד אשמח שתכיני לשלושתנו את התחפושות. זה לא מסובך, את יודעת מה צריך לעשות, נבוא בשבת עם הבדים, וגם אעזור לך”.

אני כבר מנוסה, בכל זאת, כבר סבתא, למדתי משהו עם השנים, גם אסרטיביות, ואמרתי לה: “בשמחה רבה בתי היקרה, רק בואו בבקשה עם מפרט מדויק. מה בדיוק אני צריכה לעשות”.  אחרי הכל, כבר יש מהנדס במשפחה. אני רוצה הסברים ברורים ומידות מדויקות.

למרות שהתחפושת המשפחתית המוכנה כבר בתל אביב, מחכה ליום החג, מפרט טרם קיבלתי. בשבת האחרונה בבוקר, כשהיו בבית, נעמדתי להתחיל לגזור, אז הסתברו לי ממנה מרגע לרגע עוד ועוד דברים שצריכים להיות במוצרים המוגמרים, ואני מולה מחשבת איך כל מילה נוספת שלה הופכת למכפלות זמן עבודה שלי.

האמת, הם עזרו לי , גם היא וגם בן זוגה. ככה זה, מה הורים לא עושים כדי לשמח את הילדים? תמיד, ובטח בפורים. והכי חשוב, גם הנכדה כפי שאתם רואים נתנה יד ועזרה לסבתא לתפור .

IMG-20190316-WA0013_765x1024

אז אם תראו אותם באירועי החג מחופשים ושמחים, תדעו: סבתא תופרת שוב!

עוד מהבלוג של 1meyrav2

תצוגה מקדימה

הפסקה מתודית-מחנה יהודה

בזמן האחרון, אני פוגשת אנשים רבים מידי , שכאשר הם רואים אותי, הם עושים מן פרצוף מתנצל כזה, ואומרים לי: "אוי, אני מצטער, לא הספקתי לקרוא את הפוסט האחרון", מה שמחזיר אותי באופן מידי ולא משמח לימי העבר הזוהרים שלי כמורה בכיתות,...

תצוגה מקדימה

הג'ינג'ית האימתנית

בימים האחרונים כשאני שומעת שמדברים על נהלל במהדורת החדשות ברדיו, בגלל עוד עגלה שהתגלתה כנגועה בכלבת, הסיפור שאני הולכת לספר לכם יכול להיות לא מצחיק בכלל. אותי הוא לא הצחיק מלכתחילה, למרות שכמו שאספר אותו, הוא בטח יצחיק...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

נהגת בוס

לפני הרבה שנים, המון, כשעוד הייתי נערה צעירה לפני גיוס, מה שמכנים היום מלשבי"ת, יצאה שמועה, שהתבססה על אמת, שאולי לא כדאי להספיק ולעשות רישיון נהיגה לפני הגיוס, כי הצבא עשוי לקחת את הבנות בעלות הרישיון להיות נהגות במהלך...

תגובות

פורסם לפני 9 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה