הבלוג של 1meyrav2

בדים מדברים-הבלוג

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר... +עוד

מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר משם מותג העיצוב שלי המוכר כ"בדים מדברים". לצד העיצוב והכתיבה עוסקת בהוראה תומכת ומתקנת דרך הכנה לבגרות במקצועות ההיסטוריה, התנ"ך והאזרחות.

עדכונים:

פוסטים: 90

החל מאוגוסט 2017

לפעמים גם פוסט צריך הפסקה, עושה לכם הפסקה מתודית, מצמצמת במילים, ומביאה תמונות משוק מחנה יהודה, שמופיעות בהן מילים, בצורה כזו שמשאירה אותנו קצת ללא מילים.

24/02/2019

בזמן האחרון, אני פוגשת אנשים רבים מידי , שכאשר הם רואים אותי, הם עושים מן פרצוף מתנצל כזה, ואומרים לי: “אוי, אני מצטער, לא הספקתי לקרוא את הפוסט האחרון”, מה שמחזיר אותי באופן מידי ולא משמח לימי העבר הזוהרים שלי כמורה בכיתות, כשהייתי אומרת לתלמידים: “עדיף שתגידו לי מראש שלא הכנתם שעורי בית” ומוסיפה שאני יודעת לראות על פי המבט בעיניהם את מידת התמצאותם בחומר שנדרשו ללמוד בבית, לסכם, או להקריא. כן, באמת היתה לי התכונה הזו (שנשארה) . וכן, באמת, רבים מהם למדו מתוך התנסות קשה וכואבת להגיד  לי מבעוד מועד, כי כש”תפסתי” נתתי עבודות סיכום כאלו ואחרות להגשה. יש כמה ערכים ב”אנציקלופדיה המקראית”, וב”בריטניקה לנוער” שהיו אהובים עלי במיוחד, ותמיד היו בנושא והשלימו את הידע החסר. לשמחתי, אני כבר הרבה שנים לא שם. כן תקראו, או לא תקראו, מה אכפת לי, אני את הבגרות שלי כבר עשיתי, מזמן…IMG_20190219_165143_768x1024

בקיצור, אל תרגישו לא נוח. אין בוחן קריאה, אין חובת קריאה, ואין מבחן על ביבליוגרפיה נבחרת. אני כותבת כי אני אוהבת, ואתם חברים טובים, נהנים לקרוא, ואני נהנית מאוד כשאתם אוהבים או מגיבים, אבל באמת באמת, לא חייבים. מה גם שנראה שזה מזמן כבר לא אפיזודה חולפת, זה מתגבר אצלי כל הזמן. גם הרצון והצורך לכתוב, וגם מגוון הנושאים שרצים לי בראש ומקבלים צורה של פוסט. ומכאן, ברור לי שגם עם כל הרצון הטוב, והחברות, זה ממש בסדר לא לקרוא הכל.

IMG_20190219_165335_1024x802

יש שאומרים לי שהפוסטים מעט ארוכים, ולו היו מתקצרים בחצי, בטח היו קוראים יותר. למרות שאני בבקרה מלאה על כל מילה שנכתבת, והעין מסתכלת על מונה האותיות בצד ימין של המסך, עד שרעיון מגיע להבשלה הנכונה הוא מגיע ל 900 מילים, ואחרי כל התיקונים וההגהות נעצר על 1200 מילה, אז זו כנראה המידה הנכונה.

IMG_20190219_165915_869x1024

ועם כל ההקדמות האלו, החלטתי שהשבוע אני נותנת לכם זמן לנוח ולהשלים “חובות קריאה” אחורה. אני מבטיחה לא לשאול אתכם כמה הספקתם להשלים. קחו את זה כמו “שיעור חופשי”, אבל שלא אתפוס אתכם מסתלבטים סתם בשמש על הדשא, או “חותכים הביתה” מוקדם. ואם אתם כבר על הדשא, תשלימו קריאת סיפור או שניים….

IMG_20190219_165059_1024x768

בקיצור, השבוע הפוסט הוא ממש קצרצר, למי שרוצה להמשיך ולהתקדם בחומר, ויהיו בו גם הרבה תמונות, כדי להקל.  וכל ההקדמה הארוכה הזו היתה כדי לספר לכם שהפעם בא לי פוסט שכולו אווירה ותמונות.

ביקרנו באחד מימי השבוע עם הבת והנכדה את סבתא רבה בירושלים, כשיצאנו ממנה, אמרה בתי שיש לה עבר סטודנטיאלי ירושלמי עשיר: “מה, לא נאכל ב’עזורה’ ?” בטח שנאכל!, וככה מצאנו את עצמנו בקפיצה קטנה ונפלאה לארץ אחרת .הערב ירד, הגשם טפטף, ו”מחנה יהודה” היתה יפה מתמיד. צילמתי עוד ועוד ופשוט בא לי לקחת אתכם איתי לשם.

IMG_20190219_170450_1024x768

בשישי בערב המאוחר מאוד , סיימתי לכתוב את הפתיח שקראתם עד עכשיו, ערכתי לי את כל התמונות שצילמתי בירושלים על מסך המחשב מתוך כוונה דבר ראשון בשבת בבוקר להתחיל לברור תמונות לפוסט, חשבתי שאתמקד בתמונות של מילים, רק במילים, פחות מילים בפוסט, יותר מילים בתמונות האווירה. המשותף לכול התמונות הוא מילים.

IMG_20190219_170723_768x1024

בשבת בבוקר התעוררתי  משנתי ובעודי שרועה מנומנמת על יצועי אמרתי לעצמי: “נו, באמת מירב, מה קרה לך אמש?” ומיד התחלתי לגלגל בראש פוסט אחר “רציני” ומלא תוכן. ואז כאילו משום מקום הגיעה הודעת “ווטסאפ” מקוראת קבועה ונאמנה שלי, שאני מצטטת חלק ממה שכתבה: “מירב יקרה. אומר את האמת אני לא מתפנה כל שבוע לקרוא את הכתבות שלך, ואז אני מוצאת לעצמי זמן פנוי ועושה מרתון קריאה של כל אלו שעדיין לא קראתי” החלה ביננו התכתבות מצחיקה, בה אני מספרת לה מה מונח על מסך המחשב, והשיחה כאילו משחזרת את עצמה ואת הפוסט אל תוך המציאות. שיחתנו גרמה לי להבין שכנראה באמת הגיע הזמן לפוסט מקוצר.

IMG_20190219_170829_1024x768

כשכתבתי לה לאן אני מתעתדת לנסוע בהמשך היום, אמרה שחבל שאני נוסעת לאזור שלא הגיוני שאפגוש בו גמלים. אתם מבינים מה קרה בסוף? לעת ערב סיפרתי לה שבנסיעתי נתקלתי ביריד שהובא אליו גמל להנאת המבקרים. ראיתי אותו בחטף מבעד לחלון וצעקתי לזאב שנהג: “הנה גמל!” סיפרתי לה שאפילו ב”מחנה יהודה” אני מצאתי גמלים, ככה זה כשמתחילים לחפש גמלים [למי שלא קורא כל שבוע, הגמלים מתייחסים לפוסט משבוע שעבר] והנה, בכל זאת, הגעתי לחצי מכמות המילים.

IMG_20190219_165704_1024x768

הצעתי לה פטור השבוע מהפוסט, אבל היא סרבה.

ואם מישהו בכל זאת מתעקש על שעורי בית, או מטלה. נראה מי ימצא גמל.

עוד מהבלוג של 1meyrav2

תצוגה מקדימה

הג'ינג'ית האימתנית

בימים האחרונים כשאני שומעת שמדברים על נהלל במהדורת החדשות ברדיו, בגלל עוד עגלה שהתגלתה כנגועה בכלבת, הסיפור שאני הולכת לספר לכם יכול להיות לא מצחיק בכלל. אותי הוא לא הצחיק מלכתחילה, למרות שכמו שאספר אותו, הוא בטח יצחיק...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

נהגת בוס

לפני הרבה שנים, המון, כשעוד הייתי נערה צעירה לפני גיוס, מה שמכנים היום מלשבי"ת, יצאה שמועה, שהתבססה על אמת, שאולי לא כדאי להספיק ולעשות רישיון נהיגה לפני הגיוס, כי הצבא עשוי לקחת את הבנות בעלות הרישיון להיות נהגות במהלך...

תגובות

פורסם לפני 9 months
תצוגה מקדימה

האביר על הסוסיתא הלבנה

בואו נדייק כבר על ההתחלה, זו לא היתה "סוסיתא", אלא "רום כרמל", אבל זה הסתדר לי יפה עם הכותרת. ואם נמשיך לדייק, הוא לא ממש היה אביר, אלא סתם בחור רגיל, אמנם נחמד וחביב. אבל בואו נניח להם לרגע עד שיגיעו לליבו של הסיפור, אחרי הכל, הם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה