הבלוג של 1meyrav2

בדים מדברים-הבלוג

יוצרת, כותבת ואוהבת. נמצאת בחלק הטוב של החיים, אחרי הפרידה מההורים ולקראת בוא הנכדים. פנויה ליזום וליצור. משלבת את אהבת העיצוב התפירה והבדים עם אהבת הכתיבה והסיפור, עם הוראה אישית,מתקנת ובונה לתלמידי תיכון, בעיקר... +עוד

יוצרת, כותבת ואוהבת. נמצאת בחלק הטוב של החיים, אחרי הפרידה מההורים ולקראת בוא הנכדים. פנויה ליזום וליצור. משלבת את אהבת העיצוב התפירה והבדים עם אהבת הכתיבה והסיפור, עם הוראה אישית,מתקנת ובונה לתלמידי תיכון, בעיקר בהיסטוריה,שהיא תחום הידע והעניין שלי. ובין לבין רעיה ואם לשלושה במושב נהלל, שהוא ביתי.

עדכונים:

פוסטים: 49

עוקבים: 2

החל מאוגוסט 2017

איך מצאתי אוצר יקר ערך ב”שוק הפשפשים” ביפו, ובזכותו-ברכתי את כל העולם ואשתו ,בשנה טובה, ובאותו מעשה ממש, מוכר מזדמן אחד מאותו שוק, זכה לחייך כל השנה!

20/09/2017

יום רביעי, זה היום שלי, בו אני משתפת את הבלוג. היום לשמחתי זה יצא  ברגע המיוחד הזה של ערב ראש השנה. הרגע בו מתקדשים בחגיגיות של התחלה חדשה,ומברכים מעומק הלב בהרבה טוב, ומתכוונים לכל מילה. מברכת את כולנו בשנה טובה!

ואם ברכת השנה הטובה, היא כולה עתיד. הרי הסיפור שלי היום, עושה את החיבור לעבר.

אמור לי מי חברך, ואומר לך מי אתה. אמור לי מהי ה”שנה טובה” שלך, ואומר לך מיד בן כמה אתה.

בילדותי הרחוקה, קראנו לאגרות ה”שנה טובה” ברבים-  ”שנות טובות”. הטובות שב”שנות טובות”  היו אלו שנמכרו ברחוב בעפולה, מול המשטרה וצמוד ל”שוייחט” (ומי שיבין על מה אני מדברת כאן, הוא ממש בן העמק, בן 58 ועם זיכרון טוב…) לאורך הרחוב המרכזי עמדו כמה שולחנות פרוסים, ועליהם, האוצר. המיוחד ב”שנות טובות” ההן לטעמי (המאוד צבעוני ויוקרתי …) היה הנצנצים מכסף שהיו עליהם. אצלנו, בצרכניה בנהלל, לא היו כאלו. פה היו חלוצים ,צנועים, ומסתפקים במועט. התהילה והנצנוץ היו נחלתה של עפולה, בירת העמק. למרות שהייתי ילדה די נבונה, אני לא בטוחה שלא חשבתי אז, שזו היתה אבקה מכסף אמיתי. איזה אוצר מרהיב, תמונות קיטש מופלאות, עם שושנים, יונים, שופרות, והכי חשוב, עם דגשים במקומות הנכונים באבקת כסף מרהיבה.

sanatova

לא  אעסוק כאן בתהליך ההיסטורי -סוציולוגי של העלמות או התמעטות והשתנות משלוח ה”שנות טובות”. רק אומר שיש לי געגוע להתרגשות ההיא שהיתה בהן. בהגעתן בדואר,בהתעסקות עם בחירתן ומשלוחן, ובתליית האגרות שנשמרו בסוכה בסוכות.

לפני כעשר  שנים, היינו בחופשת קיץ משפחתית בתל אביב.  כחלק ממסלול החופשה  יצאנו לסיבוב ב”שוק הפשפשים”, עוד לפני שהלך ונעשה מפואר. גם אז היתה בו היררכיה  של תצוגה. יש את השדרות המרכזיות, יש את החנויות מסביב, יש את אלו שסתם מניחים שולחן  בפינת הרחוב, ויש כאלו שמגובבים חפצים שנקרו בדרכם על שמיכה על המדרכה ומקווים לטוב, או שתיקרא לפניהם אחת כמוני.  עשינו את כל הסיבוב בשוק , וככל שהתקדמנו גברה אי הנחת המשפחתית. זה  צריך פיפי, וזה רוצה מים, ורעבים, ועייפים…. ויש רגע שהכל באמת נראה כמו גבב מגובב. וממש בשנייה ההיא , נצנץ מולי האוצר הכסוף ההוא.  עמד הבסטיונר, הדי אפרורי, שלא לומר מוזנח, והציג את מרכולתו המזדמנת לרווחה , והנה מבצבצות להן כמה “שנות טובות”. לא ישנות ומשומשות, אלא חדשות לגמרי, רק בנות עשורים רבים. לא “כמו של פעם”, אלא ממש מפעם.  ואז החלה התאהבות הדדית . אני נשבתי בקיסמן ובנצנוצן של האגרות , והמוכר התלהב מההתלהבות שלי. אין ספק שלקוחה כמוני לא נקרית בפניו כל יום, אם בכלל. במבט לאחור, נראה לי שעל לקוחה כמוני בכלל בנה את הקריירה שלו. הוא מיד החל לשלוף  עוד ועוד מהישנות- חדשות האלו, ובאורח לא פלאי, משנייה לשנייה, מחירן האמיר. מין יחס ישר בין ההתלהבות שלי  לחישובי הרווח שלו. באמת רציתי את כולן. הן היו כל כך יפות,מגוונות, ונוצצות. אז מה עושים?

מזל שלצידי ניצב גבר שאומנות מציאת האמצע היא אחת ממעלותיו, מה גם שהוא מכיר אותי, וידע שאני לא אטוש אותן ככה ברחוב-את האגרות.  וכך הלך ונעשה אמצע עם המוכר, לא בקלות. הוא  הציג לנו  עוד ועוד “שנות טובות”, במחיר שהלך ופחת ליחידה, אך הלך והתרבה בכמותו. בקיצור, ממש “עשה לנו מחיר מציאה”. את ה”מציאה” ארז לי בדחיסות בקופסת נעליים ישנה  של ה”מגפר” (לא של המגפיים, של הנעלי בית) ,ואני נשאתיה משם כנושאת את אוצר הממלכה לפחות. אבל מה עושים עם כל הטוב הזה שנפל בחלקי?

תמונת ק'ולאז של "שנות טובות" עם צנחנים, טנקים ושטחים משוחררים וקדושים.

תמונת ק’ולאז של “שנות טובות” עם צנחנים, טנקים ושטחים משוחררים וקדושים.


עשיתי קולאז’ של גלויות שמשקפות את הלך הרוח שלאחר מלחמת ששת הימים,  נושא שמאוד עניין אותי באותה תקופה  , איך ברכת ה”שנה טובה” איננה ברכה אם אין בה טנק, צנחן מקומות קדושים ושטחים משוחררים. עשיתי קולאז’ של סמלי החג לגן של אחד הילדים.  הכל טוב ויפה, רק נשארה בעיה קטנה, מה  לעשות עכשיו עם עוד כמעט 200 “שנות טובות”?

ואז עלה בי רעיון גאוני, לשלוח לכל מכרינו ואהובינו “שנה טובה” מותאמת ומחויכת. ישבנו וחשבנו וכתבנו וצחקנו ושלחנו עד שנגמרה כל הקופסה כולה.

ועכשיו אני בבעיה גדולה עוד יותר, שמא מישהו מקוראי יבין במה זכה אז…., או גרוע יותר, יגלה שלא זכה….

אז בהזדמנות זו, שבה ומאחלת לכולם, מכל הלב-שנה טובה ומתוקה!

עוד מהבלוג של 1meyrav2

תצוגה מקדימה

No Pay! No Pipi נו פיי! נו פיפי!

אחד הדברים שאומרים לי שוב ושוב מאז שפתחתי את הבלוג, זה שאני לוקחת את הדברים שכולם חווים, ופשוט מספרת אותם. אז הפעם, משהו מיוחד לכבוד פורים. ראשית ו"נהפוך הוא", במקום לצלם לכם ילדים שלובשים כל מיני תחפושות, אני דווקא מתייחסת...

תגובות

פורסם לפני 5 months
תצוגה מקדימה

השני. ח' באלול-גרסת הסרוויז

וכך, עבר חלף לו שבוע , והנה, השני. קשה היה שלא להבחין בשבוע המרגש שעבר עלי, פתיחת הבלוג והתגובות היתה רק חלק ממנו. חגגתי 58, וכן יום נישואים, 35 שנים. כן, באותו יום ממש, צירוף שהיו שנים שחשבתי שאין טוב ממנו, והיו שנים שחשבתי שזו...

תגובות

פורסם לפני 11 months
תצוגה מקדימה

הזול שעולה ביוקר.

זה סיפור על זוג באמצע החיים, לא תאריך עגול, אבל מכובד, שהילדים החליטו לפנק אותו לכבוד ימי ההולדת שלהם, שהיו בקיץ בלילה בצימר. שובר מתנה בתוספת  חוברת נפלאה עם קופונים. כל הצימרים קפצו לעיננו בשמחה, כל אחד מהעמוד הקטן שהוקצה...

תגובות

פורסם לפני 4 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה