הבלוג של יפית לוי

יפית לוי

שחקנית ומחזאית בוגרת לימודי תיאטרון פיזי ב"תיאטרון הגוף" בוגרת החוג לתיאטרון-אוניברסיטת ת"א ולימודי מחזאות בתיאטרון בית לסין.

עדכונים:

פוסטים: 29

עוקבים: 12

החל מדצמבר 2013

סער מגל_צלם-אורי רובינשטיין1“טלפון שבור” הוא מופע בימתי בין תחומי חדש של 20 יוצרים אשר חולקים במה אחת במופע המאחד יצירות אישיות קצרות של מחול, ספוקן וורד, משחק, שירה, וידאו ואנימציה שהתגלגלו מאמן אחד לשני כמו במשחק ״טלפון שבור״. האמנים בעצם משחקים טלפון שבור אחד עם השני ו”לוחשים” את יצירותיהם בסדר הנקבע מראש.  כך נוצר שרשור בו כל אמן מקבל שבועיים בכדי ליצור “לחישה” (יצירה) בת 5 דקות לכל היותר. לאחר שאמן סיים ליצור הועברה “לחישתו” לאמן הבא אחריו בשרשור. סדרת הלחישות התחברה למופע אחיד, חוויה הומוגנית של שיתופי פעולה בין האמנים ויצירותיהם.

הפלטפורמה המעניינת הזו בעצם מרחיבה את גבולות המופע לפרויקט חזותי הנוגע בקהילות יוצרים מתחומים שונים שלרוב לא נוהגים להיפגש וליצור יחד, ומאפשרת ליוצרים להתחבר לקונטקסט חדש ולא ידוע וכך שיתוף הפעולה פורה ומפתיע לכל המעורבים בפרויקט.

בתחילת המופע, מחוץ לאולם שכב על הרצפה גלעד כהנא, מחופש לדמות של הומלס זקן כשלצידו מונחת שקית עם לחם, מים ועוד כמה מצרכים שלא הספקתי לראות, הוא גם פתח את המופע במונולוג על האנשים הרעבים, אנחנו, והשליך לעבר הקהל חתיכות לחם להשביע את רעבוננו, זה רק נקודה קטנה מתוך מונולוג ארוך שמלא בסאבטקסט, אני אישית חושבת  שגלעד כהנא הוא גאון ויש לו נוכחות בימתית חזקה וגם עם היה שר שיר מתוך “דורה”, הייתי מרגישה שאני צריכה לחזור הביתה ולעשות חשבון נפש עם עצמי.

כל הקטעים של האמנים השונים, עסקו בצורה זאת או אחרת במקומו של האדם בחברה, בעולם, בישראל, במשפחתו.

טוב לראות חיפוש על במות התיאטרון בארץ,

טוב לראות פרות קדושות נשרפות במילים ובפעולה,

טוב לראות קהל שבא לראות תיאטרון אחר.

לא טוב למות בעד ארצנו

(ייתכן שנאמר במופע ואם זיכרוני מטעה אותי,  אז הוא נכתב ברוח אחד הקטעים )

במאי המופע: רועי הרץ רוסו מוזיקה: נעם הלפר, יהוא ירון, אנסטסיה סדומסקי, דן אלון ושני ברונר, אייל יונתי וגידי רז. ספוקן וורד: מאיה זקס, צביה מרגליות, אריק אבר. תיאטרון/פרפורמנס: גלעד כהנא, אריאל ברונז, נטלי צוקרמן, מיה אלרן מחול: ארתור אסטמן, טאקנורי קווהארדה, סער מגל. אנימציה: שחף מנאפוב. יוצרי הפרויקט, ניהול אמנותי והפקה: יעל שינקר, לילך ירון ואיתי צור מעצב תאורה: אורי רובינשטיין מעצב סאונד: עודד גזית נאור מעצב במה: זוהר שואף מעצבת תלבושות: תרצה שץ.

צלם: אורי רובינשטיין

 

עוד מהבלוג של יפית לוי

שמש שקרנית

בוקר, סמטה שקטה בלב העיר המשוגעת הזאת. אני צועדת לכיוון הטוסטוס שלי, אחרי עוד אודישן להצגה. משקפיי שמש על העיניים הטרודות שלי, שמש שקרנית. הרכב הלבן שחונה מולי מניע, רעש המנוע חודר ומפריע למחשבות שלי, אני שולחת לעברו מבט...

תגובות

פורסם לפני 3 years

כתמים

"מה את רואה כאן?" היא חייכה אליי והחזיקה בידה כרטיסיה לבנה עם כתם שחור במרכזה. שתקתי. הייתי רק בת שמונה, אבל כבר אז ידעתי שאולי אני רואה יותר מידי. "תעני לה מתוקה, תספרי למאבחנת הנחמדה מה את רואה". שתקתי. אימא הסתכלה עליי...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

עץ החיים

בט"ו בשבט 1964 כדור הארץ פסק את סיבובו והעולם של כאן ומעבר עצר מלכת. ביום הזה האוקיינוס הקיץ מחלומותיו התהומיים. ביום הזה המדבריות חדלו מחיפושם אחר המים, וההרים פסקו ממלחמתם על גובה הפסגות. השמש הלוהטת נתנה צל להבלי...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה