הבלוג של יפית לוי

יפית לוי

שחקנית ומחזאית בוגרת לימודי תיאטרון פיזי ב"תיאטרון הגוף" בוגרת החוג לתיאטרון-אוניברסיטת ת"א ולימודי מחזאות בתיאטרון בית לסין.

עדכונים:

פוסטים: 29

החל מדצמבר 2013

במוצאי שבת הלכתי לצפות בהצגה “פציעות קטנות”, של המחזאי רג’יב ג’וזף, אותו תרגם וביים ארז דריגס.
“פציעות קטנות” היא דרמה-קומית-רומנטית המלווה שני חברי ילדות מגיל 8 ועד 38, הקו המקשר בין הסצנות השונות והגילאים השונים, הוא אהבה לא ממומשת ופציעות, פציעות פיזיות (פציעה בעין, חתכים מסכין, רגל שבורה ועוד…) כמובן שהפציעות החיצוניות הן מטאפורה על הפציעות הפנימיות שהדמויות עוברות בחייהן, שתי דמויות קצה, שמחפשות מישהו שיבין אותן, שיראה אותן ושיאהב אותן. (כמו כולנו, לא?)

דאג וקיילין (נעמי לבוב ויובל ינאי הנהדרים) רואים את העולם קצת אחרת ומחפשים אהבה במקומות הלא נכונים כשהם עצמם כל הזמן שם האחד בשביל השניה.
לפי דעתי ארז דריגס, הבמאי, לקח סיכון לא קטן כשהחליט לעלות את המחזה של רג’יב ג’וזף. למה? כי אחרי התמונה השלישית, הצופים מבינים כבר את הסיפור ואת רוח ההצגה, אבל מה שנהדר בהצגה, שאתה רוצה עוד ומקבל עוד! עוד תמונות מרעננות, מצחיקות וכואבות, וזה גם מה שהופך את ההצגה לקלילה ולא מחייבת.
מה זה אומר לא מחייבת? לא הרגשתי שאני נקשרת לדמות אחת ויוצאת איתה למסע שבו הסוף לא ידוע, לא הייתי במתח, לא היה אירוע מחולל שגרם לתפנית בעלילה.
אבל מי אמר שצריך?
הבמאי, ארז דריגס, עשה בעייני עבודה מצוינת עם החלל, מתוך שורה של לוקרים שחורים צצים רקוויזיטים שונים שמייצרים כל פעם עולם חדש (לא אגלה לכם, לכו לראות), מאוד אהבתי את המעברים בין הגילאים (שינוי תמונות) הם נעשו דרך מן סאונד צורם של רכבת תחתית, קרה ואפלה בו בזמן שהשחקנים יוצאים מן הדמויות כדיי להחליף בגדים, הם יוצאים אבל לא עד הסוף, ברור לא ברור (כמה נחמד שלא מאכילים אותך בכפית בתיאטרון), דריגס, מביא אל קדמת הבמה את מאחורי הקלעים וגם את חדר החזרות (לא חדש אך נכון להצגה) ומצליח ליצור מעברים קולנועים בכאן ועכשיו.

שורה תחתונה, ארז דריגס בחור צעיר, אמיץ ומוכשר.

והשחקנים? כבר כתבתי- נהדרים! וירטואוזים, מצחיקים, מרגשים ועושים עבודה נפלאה.
בקיצור- לכו לראות.

ההצגה עולה בהאנגר גשר- תאריכים קרובים: 28.9 29.9

צילום: אורן בירן studio OnEעיצוב במה ותלבושות: פולינה אדמוב      תנועה ועריכה מוזיקלית: מירי לזר      עיצוב תאורה: תמר אור       צילום: אורן בירן studio OnE

עוד מהבלוג של יפית לוי

שמש שקרנית

בוקר, סמטה שקטה בלב העיר המשוגעת הזאת. אני צועדת לכיוון הטוסטוס שלי, אחרי עוד אודישן להצגה. משקפיי שמש על העיניים הטרודות שלי, שמש שקרנית. הרכב הלבן שחונה מולי מניע, רעש המנוע חודר ומפריע למחשבות שלי, אני שולחת לעברו מבט...

תגובות

פורסם לפני 6 years

כתמים

"מה את רואה כאן?" היא חייכה אליי והחזיקה בידה כרטיסיה לבנה עם כתם שחור במרכזה. שתקתי. הייתי רק בת שמונה, אבל כבר אז ידעתי שאולי אני רואה יותר מידי. "תעני לה מתוקה, תספרי למאבחנת הנחמדה מה את רואה". שתקתי. אימא הסתכלה עליי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

עץ החיים

בט"ו בשבט 1964 כדור הארץ פסק את סיבובו והעולם של כאן ומעבר עצר מלכת. ביום הזה האוקיינוס הקיץ מחלומותיו התהומיים. ביום הזה המדבריות חדלו מחיפושם אחר המים, וההרים פסקו ממלחמתם על גובה הפסגות. השמש הלוהטת נתנה צל להבלי...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה