הבלוג של דנה נפתלי

דנה נפתלי

עדכונים:

פוסטים: 3

החל מספטמבר 2014

עדי שילון ואחותה חשפו השבוע ב”מחוברים” את מנגנון האכילה הרגשית, שפועל אצל רוב הנשים שלא מרוצות מאיך שהן נראות. האם הדימוי המשתנה של נשים בטלוויזיה ובתקשורת עוזר לנו להילחם בדימוי עצמי בעייתי, או שמא מדובר במשהו עמוק יותר? המצלמה של עדי שילון חושפת אמת עצובה על הדרך שבה נשים מסרבות לראות את היופי שלהן

עדי שילון וליאור דיין

אם נעשה סקר קצר בקרב הנשים הסובבות אותנו, לרוב נמצא שרובן אינן מרוצות מאיך שהן נראות. גם נשים שבהגדרה נראות ממש טוב יעידו על עצמן שהן לא מרוצות מהצלוליט, הבטן המציצה, החזה הלא מושלם ועוד אלף סיבות אחרות. מדוע נשים ממשיכות להיות שבויות של אידיאל יופי בלתי אפשרי ומתעקשות לא לקבל את עצמן ואת הנתונים הטבעיים שלהן, בעידן שבו כבר ברור שהאידיאל הזה לא נועד להשגה?

כולם דיברו השבוע על “מחוברים”, בגלל הפרק קורע הלב שבו ליאור דיין חלק עם המצלמה את רגעיו האחרונים של אביו – אסי דיין. בעוד שהפרק אכן היה מרגש ומעניין, מצאתי את עצמי המומה דווקא לנוכח הפרק שבא אחריו. ביום ב’ שודר פרק שעסק באוכל, טבעונות ודימוי גוף. עדי שילון, על תקן הרווקה התל אביבית, אכן עומדת בכמעט כל הקלישאות שמגיעות עם הסטיגמה הזו. היא קופצת מזוגיות ארעית כזו לאחרת, נתמכת כלכלית על ידי הוריה, מתמודדת עם דימוי עצמי בעייתי ובגדול מחפשת קצת חום ואהבה בעיר הגדולה. כל מי יעשה חיפוש קצר בגוגל יגלה שעד לפני קצת יותר משנה עדי הייתה יותר מלאה (ועדיין ממש יפה), כאשר במשך השנתיים האחרונות היא החליטה לעשות שינוי וטענה שהחלה לחיות בצורה בריאה יותר.

כרוניקה ידועה מראש של רווקה תל אביבית

לעין המצלמה של מחוברים מתגלה סיפור מעט שונה. לאורך הפרק שילון נאבקת להידחס לתוך מכנסי ג’ינס שכבר לא עולים עליה, מקטרת על המלתחה שלה, מתנשאת על עודף המשקל של אחותה (המהממת) ומתסכלת את בן הזוג שלה, תוך כדי ניסיון נואש לשמוע ממנו שהוא אינו חושב שהיא שמנה. עדי מספרת למצלמה כי בתחילת שנות העשרים לחייה, היא מאסה במשקל העודף והחלה לאמץ תסמינים של בולימיה, כאשר לדבריה הייתה מקיאה כל מה שאכלה שלא היה עשוי מירקות בלבד. כיום ניתן לומר בצורה די גורפת שעדי נראית ממש טוב והיא בשום אופן אינה נחשבת שמנה או אפילו מלאה, להפך, היא בחורה יפה, עם גוף מרשים, נשי וחטוב, אך ההרגלים המאוד לא בריאים, על סף הפתולוגיים, ממשיכים ללוות אותה על בסיס יום יומי.

ההתמודדות של עדי עם דימוי הגוף שלה בפרק הזה שופכת אור על סוגיה שמעסיקה את רוב הנשים – למה אנחנו לא אוהבות את איך שאנו נראות? לאור ההיסטוריה האישית של עדי, שאליה אנו נחשפים בסדרה, קל להבין מדוע היא חשה חוסר בטחון. היא גדלה עם דן שילון  כאב, בעל אגו עצום וצורך מתמיד בחיזוקים ואימא שכנראה לא ידעה לשקף לבנות שלה שהן יפות ומוצלחות בדיוק כפי שהן. שתי הבנות לבית שילון שנחשפות בסדרה, מדגימות דימוי גוף לא חיובי או בריא.

החלק הבעייתי ביותר בעיני בפרק היה כשעדי ואימא שלה הזמינו משלוח של המבורגרים, כאשר בסוף הארוחה עדי הודיעה לאימא שלה שהיא לא מוכנה שכל הקלוריות הללו יישארו בגופה והיא הולכת להקיא. האם, בתגובה, התרעמה על כך שזה לא פייר שביתה משאירה אותה לבד במאבק עם הקלוריות, במקום לנזוף בה שהיא מזיקה לעצמה ועושה משהו מאוד לא בריא. בהמשך הפרק דפנה, אחותה  (היפיפייה) של עדי, נתנה ווידוי מרגש על כך שכשהיא מרגישה עצובה היא אוכלת עד שהיא מפסיקה להרגיש כך. דווקא האחות שכלפי חוץ פחות מתיישבת עם תכתבי החברה לגבי רזון ודימוי גוף חשפה את המנגנון האמיתי שגורם לנשים לאכול יותר מדי – רגשות שליליים.

עדי שילון

אוכלת כדי להעביר את העצב

בשנים האחרונות נעשתה התקדמות לא מבוטלת בתחום הייצוג הנשי במדיה. לינה דנהאם נחשבה לפורצת דרך כאשר חשפה את גופה הממש לא מושלם באופן כה אמיץ וטבעי בסדרה “בנות”. האנה, דמותה של לינה, מייצגת משהו כה חשוב דווקא בשל העובדה שהיא לא עוסקת בדימוי הגוף שלה, אלא מרגישה בנוח עם הגוף הממוצע שלה ולא מתעסקת במה אחרים חושבים עליו. היא דמות ראשית, נשית, נחשקת וסקסית, מבלי להתעסק בזה. גם אלמה דישי, שקיבלה סיקור תקשורתי נרחב בעקבות השתתפותה בסדרה “איש חשוב מאוד”, כזוגתו בעלת הממדים ה”אמתיים” של יהודה לוי ולאחר שסגרה קמפיין להלבשה תחתונה בכיכובה, מציגה דימוי גוף שונה ומגוון. דישי אומנם אינה מרוצה מאיך שהיא נראית לאורך הסדרה, אך בוחרת בסוף לאהוב את עצמה ולא את הגבר שמוריד אותה. גם חברות ענקיות כמו “dove”, בחרו לפרסם את המוצרים שלהם על ידי העצמת נשים וחיזוק הדימוי שלהן, במקום לאשר את תחושת חוסר הביטחון שלהן, כמו רוב הדימויים בעולם הפרסום.

לינב דאנהם

על אף כל זאת, זה מדהים שבשנת 2014, למרות כל המודעות שלנו לאיך שהמנגנון הזה עובד, אנו עדיין רודפות אחרי הגביע הקדוש של הרזון מעל הכל ולא מרגישות ראויות לאהבה או לתשוקה אמתית, כל עוד לא נתאים את עצמנו לדימויים הבלתי אפשריים שממשיכים להכתיב את אידיאל היופי. כנראה שדימויים חיצוניים אינם מספיקים כדי לספק תחושה של ביטחון אמיתי, פנימי. זה חייב להיות איזשהו מודל אישי, שקרוב אלינו שידאג להזכיר לנו שאנחנו יפות, טובות ושלמות ממש ככה, עם כל ה”פגמים” והאי שלמות. לבנות לבית שילון לא היה מישהו מספיק קרוב שיוודא שהן יאהבו את עצמן, לכן האוכל הפך לחבר, אויב ומקור לנחמה וכשאת שבויה בתוך המעגל הזה, לא יעזרו כל השמנמנות הערומות בעולם. זה יהיה המאבק שלך לנצח.

עוד מהבלוג של דנה נפתלי

תצוגה מקדימה

אז אימא שלך זונה

לפני שבוע ישבתי בארוחת צהריים עם משפחתי, כשבן דודי בן ה-22, החליט לספר אנקדוטה משעשעת מהבילוי שלו ושל חבריו ליל אמש. הם החליטו שזה יהיה "קורע" לנסוע לתל ברוך כדי לצחוק על הזונות ולזרוק עליהן ביצים. מבחינתו ומבחינת החברים...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה