בגיל 54 אני יכולה להגיד שסימנתי וי על טיפוס לפסגת אפריקה, שלושה מרתונים באירופה ואינספור חצאי מרתונים בארץ ובעולם. אז איך פתאום ריצת 500 מ' הפכה להיות עבורי אתגר?

איך לא הבנתי מה קורה? ופתאום ירד לי האסימון

אם רק היית לי מכונת הזמן. הייתי חוזרת לאותו בוקר בחוף פולג, מדברת איתך שעות ונהנת מהחיבוק חזק של אהבה. רק להרגיש לשניה שוב כמו ילדה קטנה של אבא

סבתא שלי לבשה מחוך מתחת לשמלות. זה מעיק, מחמם ומתיש ללבוש ולפשוט. היום קוראים לזה מחטב, אבל זה עדיין מעיק, מחמם ומתיש. אז איך הפסקתי ללבוש מחטב והתחלתי להתחטב?

לאורך השנים אני מחפשת אלטרנטיבה לארוחת בוקר שתהיה גם טעימה, גם משביעה וגם בריאה. הנטורופתית שלי

אני בכלל מידה 28 בראש, מה קשורה ''ההיא מהתמונה'' אלי? הפעם בונה כאן דרך חיים

לפני כמה שנים קיבלתי החלטה: להגיד קודם כן ואחר כך לחשוב למה לא - זה הביא אותי למקומות מופלאים. אז כשהתקשרו מסלונה והציעו לי להצטרף לפרוייקט החדש בשיתוף עם הולמס פלייס, אני חייבת להודות שחששתי, קצת הפחיד אותי, אבל אז נשמתי לרגע והחלטתי שאני אומרת כן

איך זה מרגיש כשאת צועדת בביטחה ברחובה הראשי של עיר ופתאום מותקפת ומרוססת בגז פלפל? לא כיף

או במילה אחת - תזיזי את עצמך ותתחילי לעשות ספורט

לא כל יום מקבלים הודעה מרוצח שכיר. ההודעה היתה קשוחה ועניינית, הוא ניגש ישר לעניין או יותר נכון ישר למטרה

החממה הטרופית החדשה בגן הבוטני, בית פלוגת הכותל שנפתח לאחר 80 שנה ומוזיאון מנחם בגין-מקומות מומלצים לטיול בירושלים

"אשדודה" פרויקט של רשות לפיתוח התיירות באשדוד יחד עם הרשות לקידום מעמד האישה בעיר. נשים מארחות בבתים. כל אישה והעיסוק שלה כל אישה והסיפור שלה הכל משולב באוכל עדתי כזה או אחר.

"הייתי איתם תשע וחצי שנים. פעמיים עברו מקום. פעם אחת עברנו לדירה קטנה ואחר כך לדירה הגבוהה. מהדירה הקטנה ברחתי פעמיים לשיחים בחצר והיה לא כיף". זהו טקסט פרידה מהחתולה שלי, אינקי

כמה שאני אוהבת פחמימות! אבל השילוב הקטלני של החגים ומסעות הדייטינג המעייפים, תרמו להרגשה הכללית שהגיע הזמן לעשות שינוי

על מי אני עובדת? לא אצליח לעשות דיאטה, אז לפחות אהנה מהאוכל בדרך אל החיים הבריאים יותר שלי

ספאת (כמו שפעת רק בלי נזלת ועם רביצה על הספה בסלון) היא מחלה נפוצה בקרב אימהות. תסמין ראשי - הילדים קודמים לכל. כבר שנים שאני חולה במחלה הזו. ועכשיו הגיעה העת להבריא. איך עושים את זה? makeachange#

הייתי ילדה אז, נשואה בת 21 רזה וחתיכה. כשהופיעו 2 הפסים הורודים על הצג, לא היה שם שום צל של ספק

הבוקר גיליתי ב-YNET, סיפור על הודעה שנשלחה להורי מסיימי כתות ו' בביה"ס הריאלי בחיפה. כמה תהיות לגבי החדשנות של ביה"ס הפרטי המתקדם הנ"ל, מסיבות סיום בכלל וגם סיפור "תמים" שקרה בביתנו לפני מספר שנים... צ'ופר למי שיגיע עד הסוף.

זו לא תחילתה של בדיחה אלא תחילת המסע שלי אל הג'ינס הנחשק, עצמות הלחיים המודגשות והפיגורה החדשה