Saloona

טריגרטריגרטריגרטריגר * * * אז לאחרונה שמתי לב לסוג חדש של מחמאות שנערות (וגם נערים) בגילי מקבלות על

כדרכן של פיקנטריות המערבות נשים, חופשת לידה וקריירה, גם הדיווח על מנכלי"ת בית הנשיא, אפרת דובדבני,

יום ראשון אני פותחת את העיניים בבוקר ומחליטה שהיום זה יהיה אחרת

חם. מה חם- לוהט, רותח, בלתי נסבל ומענג בו זמנית. מה עושים עם כל העור הזה שמתחנן להימנע מעודפי בד

בלוגרית האופנה יאנה חייטוביץ' משיקה את הבלוג המיוחד שלה למיס לגוט עם ההתאהבות הנכונה לקיץ הקרוב - שמלת משי קלילה עם הדפס מקסים של ציפורים כחולות. ויש גם טיפים לאיבזור נכון עם הדפסים צבעוניים (רמז: לא עם שחור)

"אם היא לקחה את השמלה, כנראה שהיא צריכה את זה יותר ממך. אל תדאגי... אני כבר אתפור לך שמלה חדשה"... לא "גנבה", אלא "לקחה".... זהו. מוקדש באהבה רבה לאמי היקרה, אילנה צברי-דרור.

ואז מתחיל שלב ההזיות: פרופסור יורם יובל יושב על הר של בגדים, מביט בי בחיוך מלא רחמים של מי שמבין שכבר אין טעם לשאול אותי איפה זה פוגש אותי. פרופסור עמוס רולידר מציץ מתוך ארון השירות, סופק כפיים ומגלגל עיניים. הולוגרמת ענק של סופר-נני מיכל דליות מישירה מבט למצלמה וירטואלית ואומרת לכל העולם ואחותו שאין לי סמכות הורית בשיט. ואם לא די בכך, גם זוהר ארגוב קופץ מתוך המייבש, ובריש גרונית עמוקה פוצח ב "בדד אלך, גם תפילה אין לי, בדד, בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום".

רבים מנסים להפסיק להיות דרמטיים בשביל להגיע לשקט פנימי. אך בשביל להגיע לשקט אמיתי, חשוב להבין - ולקבל - שדרמטיים היינו ודרמטיים נשאר

להיות אמא טרייה זו ממש אמנות, במיוחד בחודשים הראשונים לאחר הלידה. כמו כל דבר חדש בחיים, לוקח זמן להסתגל לסטטוס המכובד הזה ולא תמיד הכול ילך בקלות אבל אפשר להשתלט על המצב ולקחת את הדברים בידיים. היום, אחרי כמה חודשי טירונות כאם צעירה, הגעתי למספר תובנות בעניין ההורות . לו רק הייתי יודעת אותן קודם, הדבר היה חוסך לי ולבן הזוג שלי לא מעט תסכול ומועקה.

אלו היו כמה שבועות מתישים. אתם יודעים מהסוג הזה של זאטוט שחולה כבר שבועיים ולא מפסיק לילל ועוד שתי

הילדים בחרו לשחק במחשב ? תציעו להם אתרים שמשלבים משחק עם למידה וידע

לקראת עונת הטיסות לחו"ל, מקבץ עצות להפעלות ילדים בטיסות.

מתי בדיוק היה רגע שבו הילדים שלי הפסיקו לדבר איתי?

אם צדקת. אישה טרוטת עיניים ומרוטת שיער. ניצבת אל מול איתני הטבע, שני יצורים, דם מדמה והאבא שלהם. סחופה ולקויה מטעם עצמה. בקר בקר קמה, באי רצון ניכר, כדי לחוות בכל בקר מחדש את אותה קרוסלה בלתי מענגת בעליל. הפרעת קצב וריקוד. קשב וריכוז. החיים לצד. מתחת ומעל. מסביב.

אם מוכרחים לבחור בין כלים, רצפה, שירותים וכביסה, אז אני קונה את האופציה האחרונה. רק משליכים הכול

הצילומים של דידי: דידי מעולם לא חשבה על צילום, לא התעניינה בצילום ומעולם לא הייתה ברשותה מצלמה כזו או אחרת. לגמרי במקרה ולא ממש מזמן (שנתיים ליתר דיוק) היא גילתה שבמכשיר הסלולארי שלה יש מצלמה ואז היא החלה לצלם במרץ. איתגרתי אותה לבחור שלוש תמונות שהיא הכי אוהבת. התוצאה לפניכם.

רגליים ארוכות ומחוטבות הן משאת נפשן של רבות (ואני בראשן) אך מה עושים כשמה שיש לנו זה זוג פחות מחוטב ועוד עם קרסוליים עבים? מוזמנת לקרוא את הטיפ סטיילינג השבועי שלי.

(פוסט שנכתב לקול מתכי גשם עזים ומן חשיכה רכה) זה התחיל היום ב-Lodhi Gardens, גנים מוריקים ורחבי ידיים בלב

רעיונות למתנות סוף שנה לילדי הגן ובית הספר, גם אישיות וגם כיתתיות